התמודדות עם טראומה מישנית (עקיפה): מנקודת מבט של טיפול אקט – ACT Therapy

בימים אלו כולנו נחשפים לסיפורי זוועות קשים ומזעזעים אותם חוו חברים, בני משפחה או מכרים קרובים ורחוקים. סיפורים על אירועי הטרור, הפחד, ההרג, ההתעללות, האכזריות והמלחמה מלווים אותנו בכל פינה.

בתחום הטיפול בקבלה ומחויבות (ACT), אנו מכירים בהשפעה העמוקה והקשה שעלולה להיות לחשיפה לסיפורים אישיים טראומטיים של אחרים או אפילו למידע מהתקשורת והמדיה של תאורי זוועות ואירועים מחרידים על הרווחה הנפשית שלנו כבני אדם. טראומה מכלי שני או טראומה עקיפה, המכונה לעתים קרובות "טראומה משנית" או Vicarious Trauma, היא מציאות איתה מתמודדים רבים הנחשפים לסבלם של אחרים. כמטפל ב-ACT, אני מבקש לשפוך אור על תופעה זו, לבדוק מי עלול להפגע ממנה, ולהציע גם הדרכה לגבי אסטרטגיות מניעה והתמודדות.

מהי טראומה מישנית

טראומה מישנית אינה מוגבלת למעורבים ישירות באירועים טראומטיים. היא עלולה להשפיע על אנשים שדרך כלי המדיה השונים או דרך סיפורים ששמעו, נחשפים לתוצאות הרגשיות של חוויות מצוקה קיצונית כמו פיגועי טרור או מלחמה. גישת טיפול ACT מעודדת חקירה מבוססת חמלה של התגובות הרגשיות שלנו כבני אדם ואת ההכרה שזה לגמרי בסדר להיות מושפע מאוד מכאבם של אחרים.

מי נמצא בסיכון לטראומה מישנית?

בעוד שכל אחד יכול להיות פגיע לטראומה משנית, קבוצות מסוימות עלולות להיות רגישות יותר. אנשי מקצוע שונים הנחשפים באופן קבוע לסיפורים טראומטיים, כגון מטפלים, עיתונאים או עובדי סיוע הומניטרי, נמצאים בסיכון מיוחד. בנוסף, אנשים עם היסטוריה של טראומה, אלה שחסרים להם מערכת תמיכה חזקה, או אלה עם אמפתיה מוגברת או תחושת הזדהות עמוקה, עשויים למצוא את עצמם מושפעים יותר מטראומה מישנית.

מה הסימנית לטראומה מישנית?

זיהוי טראומה מישנית, יכול להיות מאתגר, שכן התסמינים שלה עשויים לחפוף למצבים אחרים הקשורים ללחץ. עם זאת, ישנם סימנים ואינדיקטורים נפוצים שעשויים להצביע על כך שאתם חווים טראומה מישנית. חיוני להיות קשוב לשינויים ברווחה הרגשית, הפיזית וההתנהגותית שלכם. להלן כמה סימנים אפשריים:

סימנים רגשיים לטראומה מישנית:

1. תגובות רגשיות אינטנסיביות: תחושת הלם, חרדה או תגובות רגשיות אינטנסיביות לסיפורים או תמונות הקשורות לטראומה.
2. קהות רגשית: חווית תחושת ניתוק או קהות רגשית, כאילו אתם הופכים לחסרי רגישות לסבל של אחרים.
3. עצבנות מוגברת או שינויים במצב הרוח: מוצאים את עצמכם עצבניים יותר, במצב רוח או מתקשים לנהל את הרגשות שלכם.

סימנים פיזיים לטראומה מישנית: 

1. עייפות או תשישות: תחושת עייפות מתמדת או סחוטה פיזית, גם לאחר מנוחה מספקת.
2. הפרעות שינה: שינויים בדפוסי השינה, כגון קושי להירדם או חווית סיוטים.
3. מחלות גופניות: פיתוח תסמינים גופניים בלתי מוסברים או בעיות בריאותיות, כגון כאבי ראש או בעיות במערכת העיכול.

סימנים קוגניטיביים:

1. מחשבות חודרניות: חווית מחשבות חוזרות, מטרידות או תמונות הקשורות לאירועים טראומטיים.
2. קשיי ריכוז: קושי להתמקד או להתרכז במשימות.
3. בעיות זיכרון: חווית חוסר זיכרון או קושי בזיכרון מידע.

סימני התנהגות:

1. נסיגה/התבודדות: הימנעות מאינטראקציות חברתיות או בידוד עצמך מאחרים.
2. שינויים במערכות יחסים: חווית קשיים במערכות היחסים שלכם, או שהופכות מרוחקות יותר או שיש נטיה ליצור קונפליקטים יותר מהרגיל.
3. ירידה באמפתיה: לשים לב לירידה ביכולת שלכם להזדהות עם אחרים או שחשים מנותקים רגשית.

סימנים מקצועיים בעבודה:

1. ירידה בשביעות הרצון מהעבודה: חווית ירידה בשביעות הרצון או הגשמה בתפקידכם המקצועי.
2. עייפות רגשית: תחושת עייפות רגשית, חוסר סבלנות או עייפות עקב הדרישות של עזרה לזולת במצוקה.

אסטרטגיות מניעה של טראומה מישנית

1. צריכה מודעת של מדיה: היו מכוונים לגבי סוגי וכמויות התוכנים הטראומטיים אליהם אתם חושפים את עצמכם. הגדירו גבולות לצריכת מדיה ובחרו מקורות שמתעדפים סיפור אחראי ומבוקר.
2. שיטות טיפול עצמי: שלבו באופן יזום שגרות טיפול עצמי בחיי היומיום שלכם. עיסקו בפעילויות שמביאות לכם שמחה, רגיעה ותחושת רווחה. זה יכול לכלול פעילות גופנית, קריאה, מיינדפולנס ומדיטציה או בילוי זמן איכות עם אנשים אהובים.
3. תמיכה מקצועית: התייעצו באופן קבוע עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, כגון מטפל ACT, כדי לעבד את הרגשות שלכם ולבנות יכולת הכלה, חמלה וחוסן. חיפוש תמיכה כזו (גם אם אתם עצמכם אנשי מקצוע בתחום) הוא צעד יזום וחשוב למניעה וניהול של טראומה מישנית.

אסטרטגיות התמודדות עם טראומה מישנית

1. הבהרת ערכים: התחברו מחדש לערכים ולמטרות האישיות שלכם. הבינו מה באמת חשוב לכם, והשתמשו בתובנה הזו כמניע לתמרן את התפקוד שלכם תחת הנטל הרגשי של הטראומה המישנית.
2. מיינדפולנס וקבלה: תרגלו מיינדפולנס כדי לטפח מודעות לא שיפוטית לרגע ההווה (אני, כאן עכשיו). קבלו את הרגשות המתעוררים אצלכם ללא שיפוט, הסכימו שאכן אלו הרגשות והמחשבות הקיימות עכשיו מבלי לתת להם ציונים של טוב או רע, ואפשרו להם לבוא וללכת כמו עננים החולפים בשמיים או בועות סבון המרחפות באוויר.
3. עסקו בפעילות משמעותית: תעלו את הרגשות שלכם לפעולה משמעותית בעינייכם. זה יכול לכלול התנדבות, תמיכה בשינוי או תרומה למטרות שמתאימות לערכים שלכם.

חפשו סיוע מקצועי (טיפול נפשי)

אם אתם חושדים שחוויתם טראומה מישנית, פנייה לעזרה מקצועית היא צעד אמיץ ובעל ערך. מטפל ACT יכול להדריך אותכם דרך קבלה, תשומת לב (מיינדפולנס) ופעולה מחויבת ערכים, לבנות מחדש תחושת הרווחה והשלמות.

לסיכום, טראומה מישנית היא חוויה אנושית טבעית ומשותפת, והכרה בנוכחותה היא צעד חיוני לקראת ריפוי. על ידי יישום אמצעי מניעה ועיסוק בפרקטיקות של קבלה, חמלה עצמית, וחידוד ערכים אישיים, נוכל לטפח חוסן ולהמשיך לתמוך באלו המעידים על הסבל והזוועות שחוו.

זכרו, כשאתם מנווטים במורכבות של טראומה מישנית, אתם לא לבד. הדרך לריפוי מתחילה בקבלה, בחמלה ובמחויבות לרווחתכם.