הקהילה הגאה, יציאה מהארון וגורמי חרדה חברתית

רבים מחברי קהילת הלהט"ב או ליתר דיוק הקהילה הגאה בין אם יצאו מהארון או שטרם עשו זאת, סובלים מחרדות שונות שהבולטת בהן היא חרדה חברתית. בפוסט קודם "קהילת הלהט"ב ובחירת מטפל קוגניטיבי התנהגותי LI CBT" נגעתי בנושא חשוב זה והפעם אפרט יותר על הסיבות להתפתחות חרדה חברתית בקרב הקהילה הגאה והדרך להפחתת החרדה והדיכאון הנילווה בדר"כ אליה בהתאם לגישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT. אני מודה לאמיר (שם בדוי) שפנה אלי במסגרת שירות "שאל את המטפל" בעיניין:

מהי פוביה חברתית – חרדה חברתית

ראשית באופן כללי חרדה חברתית או בשמה הידע פוביה חברתית היא תופעת חרדה המתפתחת בעיקבות חששות ותחושת לחץ מופרזים באינטראקציות חברתיות שונות. חרדה חברתית מתמקדת לרוב בדאגה המופרזת מעצם שיפוטנו על ידי אחרים, מאי קבלתנו ודחייתנו ע"י החברה הסובבת אותנו.

חרדה כזו יכולה להופיע מול קבוצת אנשים או גם מול אדם בודד. חרדה חברתית יכולה למצוא את ביטוייה בכל אינטראקציה חברתית או להיות ממוקדת בנושאים ספציפיים (או בכמה נושאים) כמו פחד קהל, פחד מדייטים, ראיונות עבודה וכו'.

מהן הסיבות להתפתחות חרדה חברתית

האדם, מאז ימי קדם, הוא ייצור חברתי, התלוי לעצם קיומו והישרדותו בעולם בחברה ובסובבים אותו, לכן הצורך להתקבל על ידי החברה ולהיות חלק ממנה מובן מאליו. כאשר מסיבות שונות קיים אצלנו חשש לגבי קבלתנו לקבוצה החברתית ולגבי האישור החברתי הנחוץ לנו, בטחוננו האישי עלול להתערער קשות ומכאן נסללת הדרך להפתחות חרדה חברתית.
מעבר לרגישות תורשתית לחרדה גם גדילה בסביבה ביקורתית, כמו הורים ביקורתיים או לא מקבלים, תחושת דחייה ועויינות מהמשפחה, מחברים ללימודים או מהסביבה או אף ממי שנתפש כבעל סמכות, מערערת בצורה קשה את תפישתינו האישית ביחס לחברה. בנוסף לכך כמובן חוויות לא נעימות, אי הצלחות, כישלונות ואי קבלה עצמית גם הם עלולים לתרום את חלקם להתפתחות חרדה חברתית.

מדוע חברי הקהילה הגאה עלולים להיות חשופים יותר לחרדה חברתית

למרות הפתיחות הגוברת של החברה הכללית בשנים האחרונות לקבלת חברי הקהילה הגאה – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים ואחרים שזהותם המינית עדיין אינה תואמת את המקובלות החברתית הרווחתעדיין סובלים במקומות רבים מאי-קבלה, עויינות, אלימות, לעג ואכזריות רבה.

לעיתים רבות אי-הקבלה מתחיל בתא המשפחתי, הורים ואחים המסרבים לקבל את בן או בת משפחתם הגאה, מתביישים בהם, בזים להם, מנסים לשנותם, רואים בתופעה כמחלה או כבחירה. עובדה זאת המגיעה מהמקום שהיה אמור להיות המקום הבטוח, פוגעת עמוקות באמונות היסוד של האדם, מערערת את ביטחונו וגורמת לייצירת עולם תפישתי המוביל לחרדה חברתית.

סיבה משמעותית לפגיעה בחבר הקהילה עלולה להגיע מסיבות תרבותיות וכמובן דתיות. חברה מסורתית או דתית פעמים רבות רואה באורח חייהם חטא ובהם כפגומים או חולים שיש במקרה הטוב להמירם מדרכהם הפסולות. מחשבות שיטנה ותיעוב אלו הרואות בחבר הקהילה הגאה חולה, חוטא, מגעיל ושלא צריך להתקיים מוצאות ביטוין ונשמעות שוב ושוב, הן מאיימות ומדכאות. לדעות חשוכות אלו מצטרפים פעמים רבות גם אלו שאינם דתיים אך מושפעים מדעות קדומות אלו. כל אלו מביאים להטרדה, בריונות, דחייה, נידוי ואלימות כנגד חברי הקהילה.

לעיתים, גם חבר הקהילה הגאה עצמו שווי בתוך אותן אמונות חברתיות לגביו, ואינו מסוגל לקבל את עצמו וחי בסבל ובדיכוי עצמי, ואפילו לעיתים בביקורת, דיכוי ופגיעה בחברי הקהילה עצמם המזכירים לו את עצמו.

כמובן שלא כל חרדה חברתית או חרדה אחרת של חבר הקהילה הגאה, קשור בהכרח להיותו חבר הקהילה, נטייתו וזהותו המינית, ותפקידו של מטפל מקצועי היא לבדוק את הנושא לעומק. בכל מקרה חשוב שמטפל כזה ידע על זהותו המינית של כל מטופל ויפעל בהתאם.

נתוני רקע להבנת היקף ההתמודדות של הקהילה הגאה

• 2-10% מכלל האוכלוסיה שייכים לקהילה הגאה (גם אם הם נמצאים בארון)
• 42% מחברי הקהילה הגאה מדווחים כי הם חיים בסביבה שאיינה מקבלת אותם והם חשים לא רצויים. (יתכן שהנתונים האמיתיים קשים אף יותר)
• 80% מצעירי הקהילה חיים בבידוד חברתי
• 60% מהסטודנטים חברי הקהילה מרגישים חוסר ביטחון או סיכון בבית הספר בשל נטייתם המינית

מחשבות ואמונות מזיקות של הרס-עצמי אופייניות ללהט"ב המצויים בחרדה חברתית

כמובן שלכל אדם אמונות, כללים אישיים ותחושות משלו, אך ישנם אמונות ומחשבות נפוצות מאוד בקרב חברי הקהילה הגאה, לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים ובעלי זהות מינית שונה. מחשבות ואמונות החוזרות עליהן יהיו דומות למחשבות אלו הגורמות לחרדה חברתית, בושה וכמובן דיכאון:

• אני שונה מהאחרים מהותית מיסודי, ואיני מתאים להשתלב בחברתם.
• אני לא שווה כאדם, אלא אם כן אני מתקבל על ידי אלה שאני מעריץ (הורים, בעלי סמכות וכו').
• אני לא יכול להתקבל על ידי אחרים, אלא אם כן אני עונה על הציפיות שלהם.
• אם אחרים ידעו את האמת עלי, הם לא יקבלו אותי.

מדוע היציאה מהארון כשלעצמה אינה מפסיקה בהכרח את החרדה החברתית

פעמים רבות יציאה מהארון מהווה צעד חשוב של קבלה עצמית, המעיד על חוסן נפשי ועוצמה. התגברות על אמונות יסוד ויכולת ממשים של התמודדות מולם. אם כך מדוע במקרים רבים אין די בכך כדי להפסיק את החרדה החברתית לחלוטין?

למרות היציאה מהארון, עדיין לעיתים רבות הורים, חברים, עמיתים, בית הספר ומנהיגים דתיים אינם מקבלים את התופעה, מגנים בחריפות ובחוסר רגישות – את ההומוסקסואליות וכמובן את יתר הזהויות המיניות שנתפשות בעניהם כפסולות וחוטאות.

לכן, גם כאשר היוצאים מהארון נתקלים בתגובות חיוביות לדרכם, עדיין נשמעות לא מעט הודעות גינוי חוזרות ונשנות של אנשים אחרים, בעלי סמכות ומוסדות רישמיים ואלו מערערים שוב ושוב את ביטחונם ועלולים להחדיר ולהחזיר שוב את אמונות הליבה המזיקות המהוות בסיס לתחזוקת החרדות השונות ובראשן חרדה חברתית, בושה ודיכאון.

כדי שחבר הקהילה הגאה, בין אם הוא עדיין בארון, בתהליך יציאה או שכבר יצא מהארון יוכל לפתח חוסן נפשי ועמידות כנגד נסיונות הפגיעה באמונות הליבה שלו כדאי שיעזר בטיפול מקצועי. טיפול המתאים במיוחד לתהליך מסוג זה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT.

כיצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT יכול להפחית את החרדה החברתית בקרב חברי הקהילה הגאה

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי LI CBT עשוי לסייע לחברי הקהילה הגאה, לסביות, הומוסקסואלים, דו-מיניים, ובעלי כל זהות מינית אחרת לפתח אסטרטגיות ומיומנויות לזהות, לבחון ולשנות את אמונות הליבה המזיקות להם.

במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT, המטופל לומד לזהות ולהחליף את דפוסי החשיבה הלא מועילות עם מחשבות ואמונות מאזנות המאפשרות קבלה עצמית מלאה ותחושת נוחות ופתיחות באינטראקציה עם אחרים.

בתהליך טיפול LI CBT אמונות הליבה המאוזנות נבנות ומחוזקות כך שהן מאפשרות למטופל חוסן, עמידות ויכולת התמודדות עם הסביבה גם כאשר האינטראקציות עימה פוגענית או לא נעימה.

בניית אמונות הליבה או בשמן אמונות היסוד נעשה בהדרגה ובהתאמה אישית לכל מטופל. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT משלב בין הבנייה קוגניטיבית הכרתית של מחשבות ואמונות ובין התמודדות עם המציאות האמיתית בשטח בתנאי אמת. כמובן שהתהליך נעשה תמיד בהדרגה ובהתאמה ליכולותיו ורגישויותיו של המטופל.

בחירת מטפל קוגניטיבי התנהגותי LI CBT מתאים לטיפול בחברי הקהילה הגאה

תמיד חשוב מאוד למצוא את מטפל הקוגניטיבי התנהגותי המתאים לכל מטופל, וכמובן לחברי הקהילה הגאה מומלץ לברר לפני תחילת הטיפול את פתיחותו של המטפל לנושא הקהילה הגאה. עוד על בחירת מטפל מתאים לחברי הקהילה הגאה אני ממליץ לקרוא את הפוסט הקודם שלי בעיניין "קהילת הלהט"ב ובחירת מטפל קוגניטיבי התנהגותי LI CBT"