תופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות להפחתת חרדה או דיכאון – מה לעשות?

תרופות פסיכיאטריות לטיפול בהפרעת חרדה, דיכאון ואף קשב וריכוז, כמו כל התרופות האחרות עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות. תופעות לוואי אלו עלולות להטריד מאוד את הסובלים מהן. אם כן מה אפשר לעשות במקרים אלו? – יונית (שם בדוי) הפנתה אלי שאלה בנושא במסגרת שירות "שאל את המטופל":

מהם תרופות פסיכיאטריות

תרופות פסיכיאטריות הן תרופות לכל דבר המשרתות אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות שונות ומאחר ושירות שאל את המטפל מתמקד בשלב זה בתופעות חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, תקיעות בחיים ומצבי משבר אמקד בהן את תשובתי.

התרופות הפסיכיאטריות השונות אמורות להקל על המטופלים את ההתמודדות עם תסמיני החרדה והדיכאון השונים עליהם כבר דנתי מספר פעמים בפוסטים קודמים. הקלה זו מאפשרת למטופלים ליהנות מאיכות חיים משופרת ולעיתים אף מסייעת בקבלת טיפול אחר דוגמת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT זאת בעיקר לאילו המתקשים לאזור את המוטיבציה והאנרגיה להתחיל טיפול שכזה.

התרופות הפסיכיאטריות הרלבנטיות לנושאי חרדות או דיכאון, מקלת כאמור על התסמינים אך אינן מהוות תחליף לטיפול אחר דוגמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT מאחר ואינן מספקות למטופל כלים להתמודדות עם החרדה או הדיכאון ואינן משנות את אמונות היסוד שלו, אינן מטמיעות דפוסי המחשבה מאזנות וכו', כך שעם הפסקתן ישנו סיכוי גבוה מאוד של חזרת מצבי חרדה או דיכאון בהתאם.

תופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות

כמו לכל תרופה גם לתרופות פסיכיאטריות עלולות להיות תופעות לוואי. רוב תופעות הלוואי מוכרות וידועות, אך מאחר והשפעתן המדוייקת של תרופות אלו משתנה ממטופל למטופל, כך גם תופעות הלוואי עלולות להיות שונות ולעיתים בילתי מוכרות.

תופעות הלוואי הנפוצות הן רבות ובניהן ניתן למצוא: תחושת עייפות, ישנוניות, חולשה, סחרחורת, בחילות, עצבנות, הפרעות או הזיות ויזואליות – אלו יכולות להיות הופעת צבעים, צורות ואפילו דמויות של ממש (כמו חרקים לדוגמה), בלבול, רגישות מוגברת לשמש, דופק מואץ, השמנה, עלייה בכולסטרול, סיכון לסוכרתהתכווצויות או נוקשות בשרירים, כאבי ראש, בעיות שינה, סיוטים, בעיות בתיפקוד המיני, חוסר חשק מיני וסיכון בהתגברות הנטייה האובדנית ובהתמכרות ותלות בתרופה.

הסיכון בהופעות תופעות לוואי מתגברות כאשר ישנה אינטראקציה בין תרופות שונות הנילקחות בו זמנית. לעיתים אינטראקציה זו גוררת תופעות לוואי שונות ומורכבות. תופעות לוואי עלולות להיגרם גם משינוי בתרופה, או אפילו משינוי במינון של תרופה שקודם לכן לא גרמה לתופעת הלוואי.

במקרים רבים תופעות הלוואי חולפות מעצמן לאחר זמן שימוש קצר של מספר ימים או שבועות. בדרך כלל תחילת נטילת התרופות או הפסקתן נעשה באופן מדורג כדי לסייע לסתגלות הגוף אליהן ולהפחית כמה שיותר את התופעות הלא נעימות.

מה עושים כשיש תופעות לוואי שאינן חולפות מתרופות פסיכיאטריות

מאחר וגם גורמים ומצבים רפואיים אחרים עלולים לגרום לתופעות דומות או זהות לאלו של תופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות, צעד ראשון שכדאי לעשות לשם הביטחון, הוא לפסול בעייה בריאותית שאינה קשורה לנטילת התרופה ויתכן שהיא הגורמת לתופעות אלו. גורמים כאלה יכולים להיות רבים ושונים כגון: מגרנה, שבץ, גידול, מחלות עצבים, CBS, הפרעות פסיכיאטריות שונות ועוד רבים אחרים שרק רופא יוכל לפסול בוודאות.

לכן הצעד הראשון הוא לפנות לרופא משפחה או פסיכיאטר, כדי לוודא שאכן הופעת התסמינים קשורה לתרופה הפסיכיאטרית המסויימת שאותה נוטל המטופל. לאחר שמוודאים כי אכן מדובר בתופעת לוואי של התרופה, יש לפנות לפסיכיאטר כדי שישקול לשנות את התרופה או התרופות, או את מינונם.

.באם אין ברירה, במקרים נדירים בהם לא ניתן מסיבות שונות למצוא תחליפים לתרופות אלו, הרי שיש לעבוד על הקבלה של התופעות כחלק מההתמודדות היומיומית. תהליך כזה של קבלה כדאי שיעשה בסיוע מטפל קוגניטיבי התנהגותי LI CBT שיסייע בשליטה וניהול תהליכי החשיבה והתפישה.

עוד אציין כי מחקרים חשובים שנעשו בנושא ההשוואה בין טיפול תרופתי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי הראו כי לאורך זמן מתום הטיפול הניבו הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים (בלבד או משולבים עם טיפול תרופתי) תוצאות טובות יותר ושיעורי הצלחה הנמשכים לאורך זמן מאשר טיפול תרופתי בלבד. כך שבשיקולים שיש לקחת זאת כשיקול מרכזי בעת בחירת הטיפול המתאים.