בעבר כבר התייחסתי הן לחרדה חברתית והן לסימפטומים של החרדה, ואף הקדשתי פוסט לתחושת חום כתסמין חרדה מוכר, אך מאחר והשאלות אלי בנושא זה חוזרות ונשנות החלטתי לשוב ולדון בו בשל חשיבותו הרבה לחברי קבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל". הפעם אמקד את תשובתי לפנייתה של רווית (שם בדוי):
"לאורך שנים אני חווה תופעה של הזעה מוגברת ולא רצונית, המלווה בתחושת חום גוף גבוהה מאוד, לחץ ואי נוחות. לאחרונה שמתי לב שתחושות אלו התלוו גם בכל מפגש חברתי עם אנשים ולווא דווקא בהגעה למקום הומה אדם אלא גם עם קבוצה קטנה, משפחה וחברים. בעבר האמנתי שתחושות אלו שייכות לעובדה שסבלתי מעודף מישקל, אולם לאכזבתי היום כשאני מתאמנת כבר שנתיים, השלתי משקל רב ואני בכושר מצויין עדיין תחושות אלו לא נעלמו. מאחר ותחושות אלו חוזרות על עצמן שוב ושוב בעיקר בסיטואציות חברתיות אשמח ליעוץ לגבי דרך התמודדות עם התופעה הלא נעימה הזו"
חרדה חברתית, פוביה חברתית
חרדה חברתית או כפי שיש הקוראים לה עדיין פוביה חברתית היא חרדה המתרחשת בעיקבות דאגה ולחץ משמעותיים מאוד במצבים חברתיים שונים, באינטראקציה מול קבוצת אנשים או אפילו מול אדם בודד. באופן טיבעי מאז ומעולם האדם הוא ייצור חברתי, התלוי בחברה ובסובבים אותו לעצם קיומו והשרדותו, על כן הצורך להיות מקובל במידה מספקת על ידי החברה מובן מאליו. כאשר מסיבות שונות אנו חשים לא בטוחים בקבלת האישור החברתי הנחוץ לנו ובטחוננו האישי בעיניין זה מתערער אנו בסכנה לפתח חרדה חברתית.
במקרים רבים חרדה חברתית מתמקדת בחשש להישפט על ידי אחרים, להיות מושא ללעג מצידם, או לא לקבל את האישור החברתי לקבלתנו. חרדה חברתית יכולה למצוא את ביטוייה באופן כללי בכל אינטראקציה חברתית או להיות ממוקדת בנושאים ספציפיים בלבד כמו פחד קהל, פחד מדייטים, ראיונות עבודה וכו'.
התפתחות חרדה חברתית
כמו לכל חרדה גם במקרה של חרדה חברתית קיימות אין ספור סיבות העלולות להיות הגורמות להתפתחותה. מעבר לרגישות לחרדה מבחינה גנטית תורשתית הרי ההשפעות הנפוצות הן בדרך כלל אירועים משמעותיים הנצברים בדרך כלל בגיל הצעיר ומעצבים את אמונות היסוד שלנו על עצמנו. אירועים ומצבים אלו יכולה להיות התנהגות ביקורתית מצד ההורים או תחושת אי קבלה על ידם, פגיעה מצד החברים בבית הספר, המורים או הסביבה.
חרדה חברתית יכולה להיות מושפעת מאירועים או מצבים אמיתיים כמו חרם חברתי, ביקורת הורית קשה, משקל עודף, נכות, לקות, חוויות כישלון, חוסר מיומנויות חברתיות, עימות וכו' אך גם מפרשנות מוטה למצבים שונים ותפישות מחשבתיות שגויות.
תסמיני החרדה או התקפי החרדה
תסמיני החרדה נובעים בדרך כלל מהפעלת מנגנון ההשרדות הבסיסי המוטמע בגופנו "הילחם או ברח" לו הקדשתי בעבר מספר פוסטים. מנגנון זה מכין את גופינו למצב פיזי-מנטאלי אופטימאלי למצבי איום קיומי.
כאשר אנו מזהים בתפישתנו מצב איום מנגנון "הילחם או ברח" מציף את מוחנו בהורמונים סטרואידים ונוירוטרנסמיטורים שונים בכמויות של עד פי ארבע מהנורמה. מצב זה מכניס את חלק ממערכות הגוף לפעילות מוגברת מאוד וחלק אחר מושבת או מפחית את פעילותו לחסוך במשאבים.
בשל שינוי מצבי פעילות אלו אנו חשית תופעות שהן כשלעצמן מתוך חוסר הבנה להתרחשותם עלולים להלחיץ ולהפחיד אותנו עוד יותר ולגרום למעשה עליה רבה עוד יותר בהתקף החרדה.
תסמיני החרדה השונים יכולים להיות כל אחד מהבאים, והם יכולים להופיע גם יחד:
- תחושות של בהלה, פחד ואי-נוחות
- בעיות שינה
- ידיים או רגליים קרות או מיוזעות
- קוצר נשימה
- דפיקות לב ודופק מהיר
- קושי בנשימה
- כאבי בחזה
- חוסר שקט ורוגע
- פה יבש
- קהות או עקצוץ בידיים או ברגליים
- בחילה
- מעיים מתהפכות
- מתח שרירים
- התקווצויות שרירים
- סְחַרחוֹרֶת
- גלי חום
- חולשה ברגליים ובידיים
- בלבול ופגיעה בקשב והריכוז
- ראיית מנהרה
מדוע החרדה נשארת גם כאשר הסיבה לה לא קיימת יותר
מדוע אם כך חרדה חברתית עלולה להמשך גם כאשר הסיבה שאנו מאמינים שגרמה לה לא קיימת יותר. דוגמא לכך ניתן לראות במקרה של רווית, שהאמינה כי החרדות שלה נובעות מהיותה בעלת משקל עודף, אך למרות שהסירה משקל זה והיום נמצאת במשקל תקין והיא בעלת כושר גופני מציין תסמיני החרדה עדיין מופיעים בכל אינטראקציה חברתית.
ובכן, מקור הסיבה לחרדה החברתית כמו לחרדות אחרות נמצא עמוק בתפישתינו ומתבסס על אמונות היסוד שלנו, ועל מערכת החוקים שקבענו לעצמנו סביבן. אמונות אלו שנבנו במהלך תקופה משמעותית, קיבלו חיזוק שוב ושוב, והן לא נמחקות או נעלמות מעצמן גם כאשר הגורם לקיומן הוסר.
אז בכל זאת איך אפשר להיחלץ מחרדה בכלל וממצב מתסכל זה של חרדה המבוססת על אמונותינו. לשם כך כדאי להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT
טיפול בחרדה חברתית הפרעת חרדה חברתית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT
טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT נחשב יעיל במיוחד לטיפול במקרי הפרעות חרדה שונות וכמובן בהפרעת חרדה חברתית. במחקרים שנערכו הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל יותר מטיפול תרופתי במיוחד במניעת הישנות או חזרתיות מצבי חרדה גם לאורך זמן לאחר תום הטיפול. LICBT הוא טיפול ממוקד מטרה וקצר מועד ביחס לגישות טיפול אחרות כאשר אורכו נע לרוב בין 8 ל 20 שבועות. מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לספק לסובלים ממצוקות כגון הפרעות חרדה חברתית כלים מעשיים ואימון פרקטי המאפשר להם לבנות אמונות יסוד חדשות, לנהל את מחשבותיהם ואת תחושות החרדה, לשלוט בהן ולהפחיתן משמעותית, כך שיוכלו לפעול ולהתנהג בהתאם לנדרש בעולם המציאותי האמיתי, לשפר את אייכות חייהם ולהגשים את מטרותיהם.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LICBT או CBT בעצימות נמוכה בהפרעת החרדה הוא טיפול בחרדה המותאם אישית לכל מטופל ונבנה בהדרגה לפי אופיו, צרכיו ויכולותיו. הטיפול נותן פיתרון מקיף להתמודדות עם הפרעת החרדה. פיתרון זה מטפל הן בצד ניהול המחשבות ובניית אמונות חדשות ומועילות, והן בצד הפרקטי של ההתמודדות ההתנהגותית בשטח בזמן אמת.
