פחד לצאת מהבית – אגורפוביה Agoraphobia, בעת חוצות, וטיפול LI CBT

כאשר החרדה מחמירה וכאשר התקפי פאניקה מונעים מהסובל מהם לצאת מפתח ביתו, התהליך ההמנעותי הופך למעגל קסמים מרושע המאיץ את עצמו. רביב (שם בדוי) העלה בפני את השאלה הבאה במסגרת קבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל":

כמובן שבשאלה אין די פרטים כדי לקבוע בעצם מה הבעיה וממה היא נובעת. אבל על פניו נראה שמדובר בהתפתחות של אגורפוביה ויתכן שהיא מלווה בחרדות נוספות.

אגורפוביה והפרעת פאניקה

התקפי פאניקה הם אירועים רגשיים עוצמתיים ומפחידים העלולים להשאיר השפעה פסיכולוגית עמוקה. התקפים כאלו עלולים לעורר דאגה רבה ופחד משמעותי מפני קבלת התקף נוסף. פחד כזה מפני ההתקף פאניקה הבא, זה שעוד לא קרה, עלול לגרום לתגובת הימנעות מקומות ונסיבות שבו האדם מאמין כי ההתקפה המצופה עלולה להתרחש, ובסופו של דבר עלולה להתפתח אגורפוביה (Agoraphobia) או בשמה העברי "בעת חוצות" – שברוב המקרים ידועה כפחד המונע מהאדם יציאה מפתח ביתו.

מהי למעשה אגורפוביה

אגורפוביה היא סוג של הפרעת חרדה שבה האדם נימנע ממקומות או מצבים שעלולים לגרום לו לגרום לך להרגיש לכוד, חסר אונים ללא יכולת לנוס על נפשו, או אפילו נבוך מאוד, כל אלו עד תחושה של התקף פאניקה ממשי. אגורפוביה יכולה להופיע בצורות שונות שהמשותף להם הוא חושש ממצב ממשי או צפוי, כגון שימוש בתחבורה ציבורית, שהייה בחללים פתוחים או סגורים, עומדה בתור או במקום צפוף עם קהל ועוד.

הסובל מחרדת או פוביה מסוג אגורפוביה לעיתים קרובות יחוש שהוא צריך ליווי על ידי אדם נוסף מוכר שאפשר לבטוח בו, כגון קרוב משפחה, בן זוג או חבר, כדי שיוכל ללכת למקומות ציבוריים. הפחד יכול להיות כל כך מבעית עד שהסובל מפוביית אגורפוביה מרגיש כי אינו מסוגל לעזוב את ביתו.

אגורופוביה, מעצם טיבעה עלולה להשפיע קשות על איכות חייו של הסובל ממנה. האגורופוביה עלולה לפגוע בחיי החברה, הזוגיות, המשפחה, והיא עלולה גם לגרור בעייות כלכליות בשל קושי לצאת לעבודה, או ללימודים מחוץ לבית. קל להבין כיצד מצב של קשיים אלו עלול לדרדר את הסובל מאגרופוביה אל תוך דיכאון ולמנוע ממנו את מימוש הפוטנציאל האישי שלו.

מה מפעיל את הפאניקה והגורם לפובית אגורפוביה

התקף פאניקה הוא למעשה סוג של האזעקת חירום טבעית של הגוף המתריעה בטעות מפני סכנה קיומית. המוח שלנו מפרש לא נכון את האותות שהוא מקבל מהסביבה כסכנה וכאיום ממשי וקיומי על חיינו וכתוצאה מפרשנות שגויה זו הוא מפעיל את מערכת האזעקה ההשרדותית שלנו. מערכת זו ידוע בשם "הילחם או ברח" או בשמה המלא "הילחם, קפא או ברח" והיא מיועדת למקסם את יכולות הפיזיות שלנו להתמודדות עם הסכנה הנשקפת לנו.

בפוסטים הקודמים שהעלתי דנתי רבות על מנגנון זה ועל ההשפעות הפיזיולוגיות השונות שהוא יוצר בגוף לכן הפעם לא אשוב על התיאור המפורט שלו, אולם חשוב להבין כי כאשר מנגנון ה"הילחם או ברח" מופעל שלא לצורך בגלל פרשנות שגוייה של המוח הוא יוצר "אזעקת שווא" אשר עלולה להלחיץ עוד יותר את האדם מהמחשבה שמשהו רע קורה לו.

חשוב להבין כי התקפי פאניקה אומנם מרגישים נורא אבל הם לא באמת מסוכנים. תחושות של פחד – חרדה, דופק מהיר, או דפיקות לב, עקצוץ בעור, קוצר נשימה, זיעה קרה, תחושת חום, מתח שרירים, בחילה, התכווצויות בבטן וכו' – הם תופעות ידועות של מנגנון ההישרדות "הילחם או ברח" שלנו אשר מטרתם להעביר את מערכות הגוף למצב אופטימלי של הגנה מפני סכנה פיזית, ולמרות הדימיון הן אינן סימפטומים של התקף לב, שבץ או "השתוללות", או איבוד שפיות.

האתגר בטיפול בחרדה בעלת מאפיני אגורפוביה והפיתרון שלו

אגורפוביה היא הפרעת חרדה הניתנת לטיפול מתאים בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT. האתגר הגדול בהפרעת אגורפוביה אינו קשור דווקא לטיפול עצמו, אלה לעצם העובדה שפעמים רבות המטופל אינו יכול לעזוב את ביתו, מעצם החרדה עצמה, ולהגיע פיזית לקליניקה של המטפל.

בעזרת הטכנולוגיות האינטרנטיות של היום אתגר זה הוא בעל פיתרון. הטיפול יכול להתחיל באמצעות תוכנות שיחת וידאו דוגמאת סקייפ (SKYPE), וואטסאפ (Whatsapp) או פייסבוק מסנג'ר, היישר אל ביתו של המטופל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT מתאים מאוד לצורת טיפול גם בטכנולוגיות אלו, והדבר מקובל במקרים רבים בהן המטופל אינו יכול להגיע לקליניקה. מקרים אלו אינם תמיד קשורים לאגורפוביה, והם יכולים לנבוע ממרחק המטופל מהקליניקה, נסיעות ממושכות לחו"ל, שעות עבודה שאינן מאפשרות יציאה מהמשרד וכו'.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT וחרדה, אגורפוביה ופאניקה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT מלמד את המטופל כיצד להחליף מחשבות קטסטרופליות עם מחשבות מציאותיות, מאוזנות ומועילות יותר. המטופל לומד ומתנסה בטכניקות מגוונות, של שליטה במחשבות והרפייה ממתחים ולחצים, אשר מותאמות אישית המסייעות לו בתהליך, והוא מגבש את יכולות החשיבה המאוזנת והמועילה בתהליך הנקרא "הבנייה קוגניטיבית"
לאחר שחוסנו ויכולותיו של המטופל מאפשרות זאת עובר הטיפול לשלב נוסף המכין את המטופל להתמודדות בפועל בשטח עם המציאות. שלב זה יכלול בדרך כלל משימות הנבנות בהדרגה רבה והמכינות את המטופל אט אט להתמודדות מלאה מול התופעות שהפחידו אותו וגרמו לו להתקפי חרדה או התקפי פאניקה. נהוג לקרוא לשלב הדרגתי זה חשיפות והוא שלב חיוני לתהליך הריפוי מאחר והוא מעיד בפועל על יכולת ההתמודדות.

שילוב ההבנייה הקוגניטיבית והחשיפות נחשב יעיל במיוחד ולכן הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT הוא בעל שעורי הצלחה גבוהיים ביותר ביחס לטיפולים בגישות אחרות.