אומרת מה שחושבת שהמטפל רוצה לשמוע

האמון בין המטופל למטפל, או בשפה המקצועית – הקשר הטיפולי – הוא אחד המרכיבים החזובים ביותר להצלחת הטיפול. יש מטופלים שלמרות רצונם לשפר את מצבם, עדיין אומרים למטפל מה שהם חושבים שהוא רוצה לשמוע במקום את האמת. דבר כזה אם נמשך זמן רב מעקב את התהליך הטיפולי. דלית (שם בדוי) פנתה אלי במסגרת קבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל" בשאלה הבאה:

הקשר הטיפולי וחשיבותו

אמון, הוא הבסיס של הקשר הטיפולי המהווה אולי את הגורם החשוב ביותר בהצלחה של רוב הטיפולים. האמון שחש המטופל כלפי המטפל, מאפשר לו להפתח ולהרגיש בטוח ומכאן לצאת לתהליך עם לב שקט. כאשר לא מתקיים קשר טיפולי איתן, או כשאין כימיה בין המטופל למטפל, כל מהלכי הטיפול ישענו על בסיס רעוע וברוב המקרים לא יוכלו להניב את המטרות שנקבעו לטיפול.

מדוע לעיתים מטופל לא אומר את האמת למטפל

בדרך כלל מטופל מסתיר, או לא אומר אמת למטפל מארבע סיבות עיקריות:

• הסיבה הראשונה היא שהוא מפחד שהמטפל יהיה שיפוטי כלפיו, שיחשוב עליו דברים לא טובים, שיזלזל בו, שיבוז לו או לא יואב אותו.
• הסיבה השניה יכולה להיות שהמטופל רוצה לרצות את המטפל, לאמר את הדברים שיהיו למטפל נעים לשמוע, או שהמטפל יהיה מרוצה ממנו.
• הסיבה השלישית היא פחד של המטופל ליצור תלות בלתי נשלטת במטפל.
• הסיבה הרביעית היא אי רצון של המטופל לפתור את הבעיה איתה הגיע מאחר והיא משרתת אותו בצורות שונות.

עד כמה הסתרה או אי אמירת אמת למטפל נפוצה

בשלבי הטיפול הראשונים, עד חיזוק הקשר הטיפולי, ישנם מטופלים לא מעטים שמעדיפים לא לחשוף את עצמם יתר על המידה. הם לא מרגישים נוח, מתביישים, מפחדים שלא ירצו בקירבתם או לא ירצו לטפל בהם. לאחר מספר פגישות אמור להבנות אמון חזק דיו שיאפשר למטופל לבטוח במטפל, ולגלות לו את כל האמת ורק את האמת. במדה ולא נבנה אמון כזה הרי שהטיפול ככל הנראה יפגע קשות ומטרותיו לא יושגו.

אז מה אפשר לעשות כדי לשים סוף להסתרה ולאי אמירת אמת למטפל

הדבר הראשון שעשוי למנוע מראש את תחושת הצורך הראשוני באי אמירת אמת למטפל הוא לפני התחלת הטיפול בעת בחירת המטפל לשעול את דעתו על אנשים עם זהות או בעיה דומה. כך יכול המטופל לפסול מראש מטפל אשר עלול להיות שיפוטי כלפיו.

במידה והמטופל לאחר מספר פגישות עדיין מוצא את עצמו משקר למטפל, או מרצה את המטפל בתשובות שחושב שהמטפל ירצה לשמוע, צריך לבחור באחת משתי האפשרויות. או להחליף מטפל לכזה שמרגישים נוח לבטוח בו, או להעלות את העיניין בפני המטפל ולפתור יחד את העבודה.

אם קשה להעלות את העיניין בפני המטפל בשיחה פנים אל פנים, ניתן אפילו לכתוב זאת במכתב. כל מטפל ובניהם כמובן גם המטפל הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT, אמור לעבור הכשרה מתאימה, אשר במסגרתה הוא מבין כי אין מקום לשיפוטיות המטופל. ההבחנה היא כי יש מצב כזה או אחר, ואין לראותו בעניים שיפוטיות.

כדאי לקחת בחשבון שלפעמים מתן האמון במטפל מתאפשר רק לאחר מספר פגישות, וזהו תהליך נורמאלי וסביר. המטופלים באים לטיפול עם מטען שבדרך כלל לא נוח ולעיתים מביך לפתוח אותו בפני אדם זר. מן הסתם חשיפה שכזו פעמים רבות מלווה בחרדות כשלעצמה וטיבעי שהאמון במטפל נבנה בתהליך. אצל חלק מהמטופלים תהליך זה יתרחש במהירות ואצל אחרים הוא יכול להתמשך למספר פגישות.