כפי שעלה כבר מספר פעמים בקבוצה לגבי מצבי דיכאון והשלכותיהם, אני מבקש לחזור על על נושא חשיבות הטיפול המקצועי בו ומניעת הנזק המצטבר שעלול להפוך להרסני במשורי חיים רבים. דור (שם בדוי) העלה בפני שאלה שחוזרת לא מעט מזויות שונות מהחברים בקבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל":
"רונן המטפל שלום רב, אני עובר תקופה אישית קשה מזה מספר חודשים. ממש קשה לי למצוא סיבה לקום בבוקר, קשה לי מאוד לתפקד בעבודה שדורשת ריכוז ויצירתיות. המנהל שלי כבר איבד את הסבלנות ובשיחה שעשה לי אמר שעם כל הכבוד לבעיותי האישיות אני צריך להשאיר אותם בבית ולא להביא אותן לעבודה. הוא פשוט לא מבין אותי ולא אכפת לו ממצבי. כל מה שחשוב לו זה שאבצע את מה שאני צריך כדי שהוא יעשה כסף.אני לא יודע מה לעשות, שום דבר לא מעניין אותי, אין לי כח לכלום, אבל גם למרות שאני מת מעייפות מאוד קשה לי להירדם בלילה. חברים כבר די התיאשו ממני ואפילו הפסיקו להתקשר לראות מה קורה איתי, ואני די מבין אותם, כי גם אני לא הייתי רוצה להיות ליד מישהו במצבי, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לאבד גם את העבודה הזו, בבקשה תעזור לי, איך אני יכול לגרום לבוס שלי להבין אותי"
סימפטומים של דיכאון
התיאור של דור, מדגים את המאפיינים של דיכאון. חוסר עיניין, חוסר מוטיבציה, עייפות תמידית, קושי בשינה, ערך עצמי נמוך, קשיי ריכוז, פגיעה בקשרים חברתיים ובמערכות יחסים, פגיעה בעבודה וכו'.
השלכות של דיכאון לא מטופל
דיכאון הוא סבל אמיתי וקשה אשר עלול לסחוף ליאוש ואף להתדרדר למחשבות אובדניות. דיכאון שלא חולף מעצמו בתוך חודש ימשיך ברוב גדול של המקרים לתקופה של לפחות חצי שנה. הדיכאון גם יוצר תבניות חשמליות הנילמדות ומושרשות במוח ואלו חוזרות על עצמן וגורמות לחזרת התופעה ואכן מחקרים מראים כי דיכאון שאינו מטופל באופן מקצועי עלול להפוך לתופעה חוזרת גם אם עבר בסופו של דבר מעצמו.
מבחינה פיזיולוגית הדיכאון עלול גם לגרום לנזקים בריאותיים ממשיים. בתוצאה מחרדות והדיכאון מופרשים במוח הורמונים סטרואידים כדוגמת קורטיזול אשר גורמים לצימצום בגודל ההיפוקמפוס במוח האחראי על יצירת הזיכרון ויכולות נוספות חשובות.
עודף בקורטיזול עלול לגרום לפירוק שרירים ופגיעה עיצבית ומוחית, הפרעות קשב וריכוז והעמקת הדיכאון. הקורטיזול גורם גם להשמנה, לפגיעה במערכת החיסונית, סכרת ומחלות כלי דם ולב.
אז איך גורמים לבוס שלך להבין אותך ואת הדיכאון שלך?
צריך להבדיל בין הדברים שיש לנו שליטה עליהם ובין שאינם תלויים בנו. הבוס ממלא את תפקידו לשמור על מקום העבודה והוא חייב לדאוג לצד העיסקי. הבוס יכול להיות גמיש ולגלות רגישות יותר בתקופות קשות אך הוא עצמו עלול להקלע לניגודי אינטרסים בשל כך ולפגוע בעצמו.
במצב כפי שדור מתאר נראה שכדאי לפנות לטיפול מקצועי שיאבחן את הדיכאון ויסייע לצאת ממנו. דור גם יוכל לבחור לספר לבוס כי הוא אכן עושה את הצעד הזה של הליכה לטיפול מקצועי והדבר אולי ים יתן לו "נקודות" זכות בעבודה כשיראו שהוא אכן לוקח אחריות על מצבו ופועל לשיפור התיפקוד. LI CBT הוא טיפול המיועד במיוחד לתת מענה למצבי חרדה ודיכאון.
הפרעת דיכאון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי LICBT
LICBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בעצימות נמוכה נחשב יעיל במיוחד לטיפול במקרי הפרעות דיכאון. במחקרים שונים נמצא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יעיל אף יותר מטיפול תרופתי במיוחד במניעת הישנות או חזרתיות הדיכאון לאחר זמן מה מתום הטיפול.
LI CBT הוא טיפול קצר מועד ומיועד לספק לסובלים מדיכאון כלים מעשיים ותירגול מדורג המאפשר להם להפחית את תחושת הדיכאון ולשלוט בה, כך שיוכלו לחזור לתיפקוד תקין, לחיות חיים טובים יותר ולהגשים את מטרותיהם.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LICBT מותאם אישית לכל מטופל ונבנה בהדרגה. הטיפול נותן פיתרון מקיף להתמודדות עם הפרעת הדיכאון והחרדות המלוות אותה. הטיפול עוסק הן בצד ניהול המחשבות והאמונות והן בצד הפרקטי של ההפעלה (אקטיבציה) וההתמודדות ההתנהגותית בשטח.
