רבים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז מפתחים גם הפרעת חרדה חברתית או פובעה חברתית. אך האם הקשר מתקיים גם הפוך, האם חרדה חברתית עלולה לייצר הפרעות קשב? – רונית (שם בדוי) פנתה אלי, במסגרת קבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל" בשאלה הבאה:
"רונן המטפל שלום, אני מתמודדת עם חרדה חברתית שתוקפת אותי במפגשים עם אנשים, זה יכול להיות במפגש עם קבוצה או אפילו עם חבר מהעבודה.כעקרון אין לי הפרעת קשב וריכוז, אני יכולה לקרוא ספר רצוף, להכין עבודות בלימודים, אין לי בעיה בעמידה בזמנים או בהתמדה וכו', אבל למרות זאת, שמתי לב שכאשר אני נמצאת בסיטואציה חברתית, אני לא מצליחה להתרכז ולזכור מה מדברים אלי או לא מבינה הרבה פעמים דברים פשוטים שאומרים לי.
האם זה סוג של הפרעת קשב, האם ריטלין יכול לעזור לי?"
הקשר הישיר בין הפרעת קשב וריכוז ADHD והפרעת חרדה חברתית
מבחינה סטאטיסטית, קיים קשר בין הפרעת קשב וריכוז ובין הפרעת חרדה חברתית או בשמה הנפוץ פוביה חברתית. ללא טיפול נכון, הפרעת קשב וריכוז עלולה לגרום להערכה עצמית נמוכה, אי הבנה של מיומנויות חברתיות, יחסים בינאישיים לקויים אשר גוררות לעיתים אף בעיות בעבודה או בלימודים. מחקר מקיף מצא כי 51% מהבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD סבלו גם מחרדה כאשר כ-32% סבלו גם מדיכאון.
בשל תופעות אלו הפרעת קשב וריכוז ADHD, עלולה לגרום גם להיווצרות הפרעות חרדה שונות. החרדה הנפוצה ביותר אצל בעלי הפרות קשב וריכוז היא חרדה חברתית. כאשר ישנו שילוב בין הפרעות אלו עלול לגרור בעיקבותיו שיבוש משמעותי בתיפקוד האישי על מיגוון היבטיו.
הקשר ההפוך בין חרדה חברתית לקשיי קשב וריכוז
לא כל תחושת בילבול או חוסר ריכוז מעידה בהכרח על הפרעת קשב וריכוז. פעמים רבות הסובלים מהפרעת חרדה חברתית, הנמצאים בסיטואציה המלחיצה אותם, לדוגמה מפגש עם חבר מהעבודה, דייט, ואפילו שיחת חולין בתור בסופרמרקט גורמת לתחושת בלבול, חוסר ריכוז, חוסר הבנת הנאמר וכו'.
כאשר הסובל מחרדה חברתית עסוק במשך השיחה או הפעולה שהוא עושה, במחשבות מטרידות ובקריאת מחשבות של האנשים איתם הוא נמצא באינטראקציה (כגון "הוא חושב שאני מוזר", "הוא שם לב שאני לא מתאים", "אני לא מספיק טוב בשבילו", "הוא לא אוהב אותי", "הוא רואה שאני מסמיק" וכו') הוא מתמקד במחשבות אלו במקום בדיברי או בהתנהגות האמיתיים של אותם אנשים.
התוצאה מהתמקדות במחשבות מוטות אלו במקום במה שבאמת נאמר גוררת תוצאה הדומה להפרעת קשב וריכוז. אנו מסוגלים להתמקד במחשבה אחת בו-זמנית, כלומר אם אנו עסוקים יותר מידי במה יחשבו עלינו, הרי לא ניתן להתמקד באותה עת במה שאומרים לנו. חוסר התמקדות זו גורמת לעיתים רבות לחוסר הבנת הדברים, בילבול, מבוכה ותחושה כללית של חוסר יכולת קשב וריכוז.
האם תרופות להפרעת קשב וריכוז יכולות לפתור את הבעיה
כמובן שלשאלה זו יכול לענות רק רופא מוסמך ויש להוועץ בו לפני כל נטילת תרופה או הפסקתה. הטיפול התרופתי לבעלי הפרעה משולבת של הפרעת קשב וריכוז והפרעת חרדה חברתית אינו פשוט מאחר ותרופות מסויימות המבוססות על ממריצים נמצאות פחות אפקטיביות.
בנוסף טיפול תרופתי מטפל בתסמינים בלבד אך אינו פותר את מהות הבעיה, לכן במקרים רבים יש צורך גם בטיפול אחר נוסף דוגמאת LI CBT אשר יגע בבעיה עצמה ויספק כלים להתמודדד עימה ולהפחיתה במישורים האחרים. הרופא ידע למצוא את התרופה המתאימה והאופטימאלית לטיפול המשולב. לכן חשוב לציין בפניי הרופא כי מעבר להפרעת הקשב קיימת גם הפרעת חרדה חברתית במידה ומודעים לקייומה.הרופא ידע למצוא את התרופה המתאימה והאופטימאלית לטיפול המשולב. לכן חשוב לציין בפניי הרופא כי מעבר להפרעת הקשב קיימת גם הפרעת חרדה חברתית במידה ומודעים לקייומה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT בחרדה חברתית ובהפרעת קשב וריכוז
בפוסטים קודמים התייחסתי ליתרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT בטיפול בהפרעת חרדה חברתית לכן רק אחזור כעת על עיקרי הדברים והוסיף את החשיבות במקרה של הפרעה משולבת עם ADHD.
LICBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בעצימות נמוכה נמצא יעיל במיוחד הן בהפחתת חרדות ובניהן הפרעת חרדה חברתית. הטיפול משלב הבנייה קוגניטיבית ובמסגרתו לומד המטופל לזהות, לאתר בזמן אמת ולשנות מחשבות לא מועילות המבוססות על הטיות. בטיפול LI CBT לומד המטופל להחליף מחשבות מזיקות אלו במחשבות מאוזנות ומועילות. כמו כן מושם דגש על שילוב אימון התנהגותי מדורג בהתמודדות עם סיטואציות אמיתיות בשטח. שילוב מקיף זה יעיל מאוד ביחס לגישות טיפול אחרות והוא בעל שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד.
תרופות מעוררת ולא ממריצות הוכחו כיעילות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים. בעוד שהתרופות עוזרות לשלוט בתסמיני הליבה של הסחות דעת, טווח קשב קצר ואימפולסיביות, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT מועיל בהטמעת ההרגלים והכישורים הדרושים לתכנון, אירגון, ניהול עצמי, ניהול לחצים, שליטה עצמית, וויסות ריגשי וכו',ויכולים לשמש גם לשיפור הרגולציה הרגשית והבין-אישית.
במסגרת זו ניתן לשלה גם אימון בשיטת אמנות לחימה טיפולית אשר הוכחה מחקרית כיעילה ביותר לשיפור יכולות קשב וריכוז, ומעצם טיבעה משפרת חוסן מנטאלי ודימוי עצמי, מוטוריקה, ויסות כח ותפיסת מרחב וזמן.
