רובנו מייחסים עצבות או דיכאון דווקא לתקופת החורף, לשמיים אפורים ולקור, אבל לחלק מאיתנו דווקא הקיץ גורם למצב רוח קשה, עצבנות ודיכאון. גיל (שם בדוי) חבר קבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל" העלה בפני את השאלה הבאה:
"רונן המטפל שלום, קורה לי דבר מוזר, שמתי לב שבשנים האחרונות כל פעם שמגיע הקיץ אני ניכנס למצב רוח, מתעצבן בקלות, כועס כל הזמן. אני הופך הרבה פחות נעים עם אנשים, וכל הפעילויות ה'כייפיות' של ללכת לים או לבריכה רק גורמות לי סבל. החברים שלי חושבים שאני לא רוצה להיות איתם, שנידפקה לי הקופסא, שנהייתי סנוב או משהו כזה. אבל האמת שאני פשוט לא יכול לסבול את החום וכל הדברים האלה פשוט נורא מרגיזים אותי. זה פשוט מדכא אותי, וגם ככה אני מדוכדך ועל הפנים.הכי מרגיז אותי שחושבים שאני משחק אותה ואמרים לי שאני צריך לצאת מהדיכאון הזה, לצאת קצת לצאת לשמש, לאור וזה יעשה לי טוב… וזה בעצם הדברים שהכי מורידים אותי ומעצבנים. כשמזג האויר מתחיל להתקרר, אני די חוזר לחיים, הרבה פחות עצבני, לא מדוכא, והכל כאילו חוזר לעצמו.
האמת שאני לא מצליח להבין את עצמי, מה יכול להיות יותר טוב מאור ושמש לעשות מצב רוח טוב ואותי זה פשוט מדכא. מה לא בסדר איתי, איך אני יכול לשנות את זה?"
האם באמת מזג אויר יכול לגרום לשינוי במצב הרוח
רבים מאיתנו מודעים לקיומה של הפרעה אפקטיבית עונתית, Seasonal Affective Disorder או בקיצור SAD, אולם רובינו קושרים אותה באופן טיבעי דווקא לחורף. מזג אוויר קר, שמים אפורים,אור מועט, ימים קצרים בהחלט נשמעים כתשתית מצויינת להופעת דיכאון, עייפות וחוסר מוטיבציה.
למרות זאת אצל אחדים SAD מופיעה דווקא הפוך למקובל בתפישה הכללית: ימי הקיץ הארוכים, חשיפה ממושכת לאור חזק וטמפרטורות גבוהות יותר, הם אלו שגורמים להופעת דיכאון עונתי.
הפרעה אפקטיבית עונתית, והפרעה אפקטיבית עונתית הפוכה – SAD
בניגוד לדיכאון החורף המאופיין בעייפות, חוסר מוטיבציה ודכדוך כללי, הרי שדיכאון הקיץ בדרך כלל יהיה מאופיין בכעסנות, עצבנות יתר עד התפרצויות זעם ולעיתים גם בהפרעות שינה.
מה גורם להפרעה אפקטיבית עונתית.
להפרעה האפקטיבית עונתית הקשורה לחורף ניתן למצוא הסבר פיזיולוגי מתקבל על הדעת, שכן פחות שעות אור השמש קשורות ישירות לויסות יצור הורמון בשם מלטונין (זה האחראי לשיזוף שלנו בקיץ ולמילחמה בראדיקאלים חופשיים בגופינו). המלטונין קשור לשינה,לירידת טמפרטורת הגוף, האטת פעילות הגוף והרגשת עיפות כללית.
מחסור באור שמש גורם גם להפחתה בכמות הנוירוטרנסמיטור סירטונין, הנחשב כאחד מהורמוני האושר שלנו. הסירטונין למעשה אחראי על המצב רוח והערנות שלנו, וכמובן על יכולת ההתמקדות בביצוע משימות.
הסיבה לתופעת הפרעה אפקטיבית עונתית בקיץ או בכינויה הפרעה אפקטיבית עונתית הפוכה, מורכבת יותר ועדיין אין עליה אחידות דעים. למעשה עדיין נדרש עוד מחקר בנושא, אך מקובל לחשוב על השפעות אלרגניות כמו פיזור אבקה המשמעותי יותר בקיץ מאשר בחורף, השפעת הטמפרטורה, גורמים גנטיים ואפילו השפעה של עונת הלידה.
המצב של דיכאון הקיץ עלול להחמיר גם בשל חוסר מודעות לעצם קיומו. כאשר הסובל מהפרעה אפקטיבית עונתית בקיץ רואה את רוב סביבתו נהנת מפעילויות הגורמות לו סבל, כמו מישחקים בבריכה, ים, טיולים בשמש וכו', הוא עלול להתפש הן בעני החברה והן בעני עצמו כבעייתי, מוזר, שונה ואפילו חריג או "דפוק". הטיית מחשבה כמו 'כולם נהנים מזה, אז גם אני צריך להנות מזה, מה לא בסדר איתי' עלולה להחמיר את התחושה ולהעמיק את העצבנות והדיכאון.
וודאי שגם העצות כמו 'למה אתה בדיכאון? – צא לשמש, תטייל באויר החופשי, תראה אור יום' לא ממש עוזרות לעיניין ועלולות עוד יותר לגרום לסובל מעצבות קיץ או בלוז קיץ עוד יותר להעמיק את דיכאונו במידה ואינו מודע למהות הבעיה איתה הוא מתמודד. שכן אז עוד מחמיר הפער בין מה הוא "צריך" לעשות או להיות לעומת מה שהוא מרגיש.
חוסר מודעות לתופעה עלול גם לגרום לסובל ממנה לקונפליט פנימי קשה שכן נראה לו ולסביבתו כאילו על פניו הוא מתלונן על דבר שאינו קיים או אינו אמיתי. דבר זה כמובן מעלה חרדה, מערער את ביטחונו העצמי ועלול לפגוע בדימויו האישי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי LICBT וחשיבותו למקרה SAD
חשוב מאוד לטפל בזמן בהפרעה אפקטיבית עונתית, מאחר וחוסר טיפול עלול להוביל להחמרה והתדרדרות המצב עד לדיכאון קליני קשה ולהשלכותיו. חלק משמעותי בטיפול בSAD קשור להטיות המחשבה המעיבות על הרגשתו ודימויו האישי של המטופל. למידה של זיהוי המחשבות וההטיות שאינן מועילות ומתן מענה של חשיבה מאזנת מסייע רבות בשיפור הרגש ותחושת הביטחון העצמי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי LICBT מיועד לטיפול בחרדות ובדיכאון ומתמקד בלימידה של זיהוי המחשבות הבילתי מועילות ומתן מאנה מאזן אפקטיבי מתאים להם.