הפעם בעקבות שאלה של חבר הקבוצה (קבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל"), אני מעלה שאלה הנוגעת לתסמיני החרדה, ובתשובתי אני מרחיב על מגוון התופעות הפיזיולוגיות אשר עלולות להופיע בזמן לחץ וחרדה ועל המנגנון האחראי להם.

הי המטפל, הרבה פעמים שאני במצב לחץ, בעיקר בעבודה שאני מדבר עם הבוס, או שאני מדבר עם נציג שירות בטלפון שלא עוזר לי, אני מרגיש קוצר נשימה, יובש בפה, ממש קשה לי לדבר, דפיקות לב ואפילו התכווצויות בבטן. המצב הזה ממש מביך לפעמים ואפילו מפחיד. זה מאוד מלחיץ אותי כי זה ממש ניראה משהו בריאותי כשזה קורה אבל חבר בעבודה אמר לי שבטח זה התקף חרדה. האם זה באמת חרדה, למה זה קורה לי, והאם אפשר להתגבר על זה?
שרון (שם בדוי)

 

ראשית, כאשר מדובר בהתקפים של קוצר נשימה, או התפרצות של דופק, דפיקות לב וכו' אני ממליץ ראשית לפנות לרופא המשפחה כדי לשלול בעיה רפואית. לאחר שרופא ישלול בעיה שכזאת נוכל להרגיש בטוחים ורגועים יותר.

תופעות גופניות בזמן חרדה והגורם להן

תופעות של קוצר נשימה, דופק מהיר, זיעה קרה, התכווצויות בבטן, חוסר ריכוז וכו' אכן יכולות אכן לנבוע ממצב חרדה. בגופנן מוטמע מנגנון הישרדות עתיק אשר מטרתו לגרום לנו לפעול בצורה יעילה בשעת סכנה.

דמיינו את עצמכם מסתובבים ביער ופתאום מולכם מופיע נמר, עכשיו אתם צריכים להחליט במהירות מה לעשות, להילחם על חייכם עם הנמר, לברוח הכי מהר שאתם יכולים כדי להציל את נפשכם או אולי דווקא להתחזות למת ולקוות שהנמר יפסח עליכם.

כאן נכנס מנגנון ההישרדות לפעולה מיידית, המנגנון הזה המוכר בשמו "הילחם או ברח" (יש הקוראים לו "הילחם, קפא או ברח") מפריש במח באופן מיידי הורמונים בניהם הקורטיזול, מוליכים עיצביים (נוירוטרנסמיטורים) שונים דוגמאת הדופמין, הנוראדרנלין וכמובן את האדרנלין ובנוסף גם נוירופפטיד S, אשר יחד מווסתים את הפעילות המוחית והגופנית מעבירים כלל המערכות למצב תיפקוד אופטימאלי לשעת חירום. המצב הזה כולל "כיבוי" מערכות מיותרות להישרדות מצד אחד ומתן עוצמה גדולה למערכות אחרות מצד שני.

השפעות עיקריות של מנגנון "הילחם או ברח" על הגוף בזמן החרדה

כאמור שיחרור אותם הורמונים ומוליכים עיצביים משפיע על מערכות הגוף השונות, כולל המוח, הלב, הריאות, זרימת הדם, חילוף החומרים, מערכות החיסון והעור. מחקרים גם מגלים כי בזמנים של לחץ, תאי עצב עלולים לפרש אותות כימיים בצורה שגויה. ובמקום לכבות פעילות של מערכות מסויימות הם מעבירים אותן למצב של פעילות יתר כתוצאה מהלחץ.

תופעות פיזיולוגיות הנפוצות הנובעות מחרדה:

  • תחושות של בהלה, פחד ואי-נוחות, חוסר שקט ורוגע
  • קוצר נשימה
  • דפיקות לב
  • פה יבש
  • ידיים או רגליים קרות או מיוזעות
  • קהות או עקצוץ בידיים או ברגליים
  • בחילה, בטן מתהפכת, שילשול
  • התקווצויות או מתח שרירים
  • סְחַרחוֹרֶת
  • בעיות שינה

השפעת החרדה על הזיכרון, הדופק ומערכת הנשימה

פעמים רבות בשל הפעילות הזו אנו נאבד את הרישום של הזיכרון לטווח הקצר שלנו, נרגיש פחד ולחץ כדי שנבין שהמצב מסוכן. הלב יתחיל לדפוק במרץ, מערכת הנשימה תעבור לתפקוד מהיר יותר והטחול ישחרר לגוף כמות גדולה של תאי דם אדומים, כל זאת כדי לאפשר הספקת דם ואיתו חמצן וחומרי אנרגיה לשרירים וליתר המערכות הדרושות לתפקד בעוצמה מול האיום.

איך כל זה משפיע על הקושי בדיבור בזמן לחץ?

לנוכח האיום, נוזלי גוף מופנים ממקומות לא חיוניים, כולל הפה. זה גורם ליובש וקושי בדיבור. בנוסף, מתח יכול לגרום התכווצויות של שרירי הגרון, מה שמקשה על פעולת הבליעה.

מדוע אני מרגיש שהבטן מתהפכת לי בזמן חרדה

לחלק מהפעילות הכימית המוחית בזמן החרדה עלולה להיות השפעה ישירה על מערכת העיכול ובמיוחד המעיים. בעקבות כך עלולות להתרחש התכווצויות מעיים ואפילו להגיע במקרים מסויימים לשילשול.

מדוע בעת חרדה אני חש זיעה קרה (ולעיתים שיער סומר)

אפקט הלחץ מעביר את זרימת הדם מן העור כדי לתמוך ברקמות שריר הלב. פעולה זו גם מצמצמת את אובדן הדם במקרה של פציעה אותה עלול לגרום התוקף (הנמר שלנו). האפקט הפיזיולוגי גורם לעור להיות קריר יותר, דביק ומזיע. לעיתים בשל הידוק העור בעיקר בקרקפת יראה השיער שלנו סומר.

מתי הגוף חוזר לפעילות רגילה?

ברגע שהאיום חלף וברור לנו שיצאנו ממצב הסכנה, הורמוני הלחץ חוזרים לשגרה. תופעה זו ידועה כתגובת הרפיה. בתורו, מערכות הגוף גם לחזור נורמלי.

איך כל הסיפור הזה על הנמר ביער קשור לשיחה עם הבוס שלי?

היום, כשאנו חיים בסביבה מודרנית ולא ביער עם נמרים השתנו מצבי האיום הנתפסים על ידי מנגנון ההילחם או ברח המוטמע בנו. הפרשנות שלנו לאירועים התשנתה ולא תמיד היא משרתת אותנו בצורה יעילה. במקום יער אנו יושבים במשרד או במפעל ובמקום נמר מסתובב שם בוס. אצל חלקנו אותו מנגנון עדיין עלול לפרש את השיחה עם הבוס כאיום או כדבר מלחיץ ולהגיב בדרך שהוא מכיר לשעת לחץ. זוהי פרשנות הגוף בשל אירועים וחוויות שעבר המפעילות אצלו את תחושת החרדה ולעיתים אף פאניקה.

האם אפשר להתגבר על חרדה כזו בעזרת טיפול LI CBT?

LICBT הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד באופן יחסי לגישות טיפול אחרות, ומטרתו לספק לסובלים מהפרעות חרדה כלים מעשיים ואימון פרקטי המאפשר להם לנהל את הרגשות החרדה הפוגעות בהם, לשלוט בהן ולהפחיתן משמעותית, כך שיוכלו לתפקד היטב ולנהל חיים טובים ומלאים יותר. LI CBT נחשב יעיל במיוחד לטיפול במקרי הפרעות חרדה שונות, במניעת הישנותן או חזרתיות החרדה לאחר זמן מה מתום הטיפול.

על דרך הטיפול ב LI CBT והפרעות החרדה השונות כדאי לקרוא עוד באתר licbt.co.il

לסובלים מחרדה כזו, הגורמת להם סבל בחיי היומיום, מתסכלת או המונעת מהם להתקדם אני ממליץ לפנות לטיפול LICBT בהקדם, פשוט חבל להמשיך לסבול מהתופעה ומאחר ולטיפול זה שיעורי הצלחה גבוהים ומהירים יחסית בהשוואה לשיטות אחרות.