בריאות נפשית בעולם של חרדה ודיכאון

חרדה, דיכאון ובריאות נפשית

לחרדה ולדיכאון עלולים להיות סימפטומים לא נעימים, מחשבות כואבות, רעידות, בחילות, כאבים, זרמים, מועקה, נימול, בלבול, בלאקאווט, גלי חום, זיעה קרה, דופק מהיר, קשיי נשימה ועוד כיד הדימיון של הגנטיקה בה בורכנו.

הסימפטומים האלה של החרדה והדיכאון הם טבעיים, הם מופיעים אצל כולנו, ומתעוררים בעקבות מחשבות שמופיעות אצלנו כשאנו מתמודדים מול אתגרי החיים בין אם הם פתאומיים ובין אם הם אתגרי היומיום.

כשאנו נתקלים באתגר מאיים, המיינד שלנו מייד מתגייס לפתור את הבעיה מתוך הגישה הנוקשה שחונכנו אליה בה בריאות נפשית מושגת כשלא נחושים ברגשות כואבים, לחצים או זכרונות קשים.

גם חלק מהמטפלים שבויים בגישה מחשבתית נוקשת זו ובכך עלולים ליצר אצל מטופליהם סבל גדול עוד יותר ותחושת מחנק במקום לסייע להם לשפר את איכות חייהם.

חשיבה נוקשת על מה היא בריאות נפשית, כזו המבוססת על חוקים, שיפוטיות, החיים בעבר או חוסר הוודאות בעתיד וסיבות למיניהן, תביא אותנו להמנעויות מהתחושות הלא נעימות ובכך עלולה להרחיק אותנו במקרים רבים מחיים מבוססי ערכים, כאלו שפותחים בפננו את ההזדמנות למימוש העצמי האותנטי שלנו ולאושר.

בריאות נפשית וגמישות מחשבתית

כדי שנוכל לחיות חיים מלאים, עשירים ומבוססי ערכים, עלינו לשנות את הגישה התפיסתית הזו של בריאות נפשית אל הבנה שהסימפטומים והתסמינים הלא נעימים הם טבעיים ואין צורך להימנע מהם אלא דווקא להכיל אותם ולתת להם מקום.

כדי להיות מסוגלים לתת לתסמינים כאלה מקום, גם כשהם מאוד לא נעימים וכוללים מחשבות ורגשות כואבים נדרש מאיתנו לרכוש מיומנות פסיכולוגית של גמישות מחשבתית. כדי שנוכל לעשות את מה שבאמת חשוב בעיננו למרות הקושי הנפשי-ריגשי הכרוך בדבר, עלינו גם לפתח מיומניות להשאר ממוקדים, קשובים, מודעים ופתוחים.

למעשה אפשר לחלק את המיומנויות הדרושות לחשיבה גמישה לשלוש קטגוריות הכרוכות זו בזו.

1. הראשונה מודעות: קשיבות, מיינדפולנס, לראות את ההקשר שלנו כאן ועכשיו.
2. השניה פתיחות: מתן מקום לא שיפוטי לרגשות ולמחשבות תוך הפרדה בין האדם המבחין במחשבה למחשבה עצמה ושימוש בחסד וחמלה עצמית.
3. והשלישית, פעולה מבוססת ערכים אישיים.

במסגרת התהליך הטיפולי של ACT אנו רוכשים את המיומנויות הללו בתוך זמן קצר יחסית ועשויים לשפר את חיינו ולהגביר את תחושת האושר והמימוש העצמי.