הרבה אנשים שסובלים מחרדה, דיכאון או מדימוי עצמי נמוך נמנעים מלפנות לטיפול מקצועי, זאת למרות שהם חיים בסבל ובתחושת החמצה. למרות המודעות הגוברת בשנים האחרונות לחשיבות הטיפול ולשינוי הגדול בשיפור אייכות החיים שהוא יכול להביא עמו, עדיין קיימת התופעה הזו של המנעות מקבלת עזרה טיפולית מקצועית.
הסיבות לתופעה משתנות כמובן מאדם לאדם, חלקן נובעות מתרבויות ואמונות, מחששות, מדפוסי התנהגות המנעותים, מתיוגים וכו.
הסיבות העיקריות להמנעות מטיפול – הסיבה המוטעת, והתשובה לה
הפחד שמי שמתחיל טיפול תמיד יצטרך טיפול
ישנה טעות חשיבה נפוצה בקרב האוכלוסיה, אשר מאמינה כי הטיפול עצמו יוצר תלות, וברגע שמתחילים בו, הוא לעולם לא נגמר, ויש להמשיך ולהמשיך בו עד אין קץ.
למעשה המציאות היא הפוכה, אומנם טווח זמן הטיפול משתנה בין מטופל למטופל על פי העיניין, אולם הרעיון של טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT הוא דווקא להיות טיפול קצר מועד, אשר חותר להשגת המטרה ברורה שהוגדרה על ידי המטופל בשיתוף המטפל. ממוצע טווח הטיפולים בחרדה או בדיכאון נע באופן כללי בדרך כלל בין שלושה לשישה חודשים.
לאחר השגת המטרה שהוגדרה יכול המטופל לבחור באם הוא מעוניין לפתור אתגרים נוספים בחייו או להפסיק את הטיפול.
תיוג וסטיגמה, אם אלך לטיפול נפשי סימן שאני "משוגע"
תיוג וסטיגמות חברתיות מקשות על אנשים רבים, חלקם מפחדים מפני מה שיחשבו עליהם וחלקם חושבים כך בעצמם. חלקם מתקשים להודות כי הם זקוקים לעזרה מקצועית משום שהם אינם רוצים להיראות כ"משוגעים", "פסיכים", "חסרי אונים", "עלובים", "חסרי יכולת", "חלשים" או שאינם מסוגלים לפתור את בעיות החיים שלהם בכוחות עצמם. חשיבה כזו נובעת מסיבות תרבותיות, היא נפוצה יותר בגילאים המבוגרים אך גם צעירים סובלים ממנה.
למעשה הפניה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT דווקא מעידה על עוצמה, חשיבה נכונה, מודעות עצמית, רצון להתקדם ולשיפור יכולות אישיות, ניהול עצמי ואייכות חיים. החיים מלאים חוויות ואירועים קשים, דאגות, לחצים, צורך בקבלת החלטות משמעותיות, מעברים ושינויים במגוון תחומים. המחשבה שעליך להסתדר אך ורק בכוחות עצמך היא מיושנת, חסרת היגיון, ועלולה להשאיר אותך מאחור ולמנוע ממך את מימוש הפוטנציאל האישי שלך.
פחד משיפוטיות
אנשים חוששים כי המטפל יהיה שיפוטי לגביהם, לגבי הרגישויות, החולשות, ההתנהגויות והקשיים האישיים שלהם. הפחד כי המטפל יזלזל בהם כבני אדם בגלל האתגרים איתם הם מתמודדים מונע מאנשים רבים לפנות לטיפול ולעיתים גורם לעצבנות יתר אפילו לאלו שלבסוף פונים, זאת בעיקר בפגישות הראשונות.
למעשה מטפל קוגניטיבי התנהגותי LI CBT עובר סינון והכשרה מקצועית ספציפית אשר מיועדת בין השאר לייצר סביבה טיפולית בטוחה ואובייקטיבית. חלק ממקצועיות הטיפול היא העדר שיפוטיות, והמטפלים נזהרים במיוחד להמנע מדעות קדומות ומהטיות ואמונות אישיות משלהם על המטופל. כמובן שגם המטפלים הם בסך הכל אנשים, אולם תמיד ניתן לבחון את אתר האינטרנט של המטפל לפני פגישה עימו, או אפילו לשאול אותו את דעתו בקשר לנושאים מסויימים שייש למטופל חשש משיפוטיות לגביהם.
חוסר מודעות לצורך בטיפול
אנשים מסויימים מאמינים כי הבעייה איתם הם מתמודדים אינה נושא המצריך טיפול. או שאינם יודעים כי ניתן לשפר את מצבם בעזרת טיפול מקצועי.
סובל ממחלה כמו אנגינה הוא ימהר לרופא כדי לקבל מזור, כך גם יש לנהוג לגבי חרדה, דיכאון, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ודומיהם. כשחרדה לא מטופלת היא עלולה להוביל לדיכאון, וכשזה לא מטופל הוא בדרך כלל יחמיר.
הסבל שמביאים חרדה, דיכאון הוא משמעותי, ולעיתים מסוכן מזה של מחלות אשר ברור לנו כי נפנה לרופא בגללן. לחץ, חרדה ודיכאון לאורך זמן עלולים לגרום בפועל לנזק בריאותי ובמקרים מסויימים אף לסיכון חיים ממשי. בנוסף הם גורמים סבל נפשי, ירידה באיכות החיים, פגיעה במערכות יחסים, בחיי החברה, במקורות פרנסה ובהתפתחות האישית.
המנעות מטיפול כחלק מדפוס התנהגות ומפחד לגעת בבעיה
ישנם אנשים בעלי דפוס התנהגות המנעותי, חרדתי המאפיין את דרך פעולתם. הם נמנעים מלגעת בדברים שקשה להם להתמודד איתם, או להודות בצורך שיש בהתמודדות. אנשים אלו מתקשים מעצם דפוס זה לפנות לטיפול.
לעיתים אנשים מדחיקים את הבעיה ממנה הם סובלים, מאחר ועצם הפנייה למטפל מהווה אישור כי אכן קיימת בעיה, או לפחות אחרים חושבים שיש בעיה כזו.
דפוס המנעותי שכזה מאתגר מאוד את היכולת לפנות לטיפול. אולם ללא יכולת לעשות את הצעד הראשון הזה של פנייה למטפל והגעה בפועל לטיפול, מצבם ישאר כפי שהוא ואף עלול להתדרדר עד למצב של חוסר בריירה ושל סבל מתארך לשווא.
