תחושת אשמה הורית

תחושת אשמה היא דבר שכיח מאוד, הרבה יותר ממה שנראה לעין או שנהוג לדבר עליו. האם אנחנו כהורים גידלנו (או מגדלים) את ילדינו כפי שצריך. האם עשינו את המקסימום, האם עשינו את הדברים הנכונים. האם המקום בו נמצאים ילדינו הוא באשמתנו? האם רמת הקשר והתקשורת איתם תלוייה במי שאנחנו ובצורה בה גידלנו אותם?

מתחושת אשמה הורית לחרדה ודיכאון

תחושת האשם פעמים רבות היא השתקפות של האהבה והמחויבות שלנו כהורים לילדינו, אך מה קורה שהיא מגיעה במידה מוגזמת? – כמו בכל הדברים, יותר מדי או מעט מדי תחושת אשמה עלולה ליצור בעיה חמורה עבור ההורה וכמובן גם עבור הילד.

תחושת אשמה מתעוררת אצל ההורה כאשר הוא מאמין או הופך להיות מודע לכך שלא תפקד בצורה הטובה ביותר שיכל עבור ילדיו. אם תחושת אשמה זו לא מטופלת היא תהפוך לבושה, תחושה של חוסר ערך ותחושה שלילית של עצמי. להבדיל מתחושת אשמה בה אנו מתמודדים עם טעות שאנו חושבים שעשינו, בתחושת הבושה אנו בעצם כבר מאמינים שאנחנו עצמנו הטעות ובמקרה כזה הדרך להתפתחות חרדות נוספות עלולה להיות קצרה כואבת ואף להוביל לדיכאון.

הסיבות להתפתחות תחושת אשמה אצל הורה

בדרך כלל יתחלקו תחושות האשמה של ההורה לשתי קבוצות, אחת דברים שעשיתי והשניה דברים שלא עשיתי (או לא עשיתי מספיק טוב). דוגמאות למחשבות של תחושות אשם הוריות נפוצות אלו תוכלו לקרוא בטבלה הבאה

מה הורים עם תחושות אשמה אומרים לעצמם?

דברים שלא עשיתי מספיק טוב דברים לא טובים שעשיתי
  • לא הייתי שם מספיק.
  • לא הקשבתי.
  • לא נתתי מספיק אהבה וחיבה.
  • הייתי מודל רע לחיקוי.
  • הייתי מרוכז מדי בבית ובעבודה.
  • לא לקחתי את הזמן כדי להבין את הילדים שלי ..
  • לא נתתי לילדים מספיק תשומת לב
  • לא הייתי עקבי
  • לא דחפתי אותם מספיק.
  • לא חינכתי אותם להתמודדויות
  • לא הגנתי על הילדים שלי
  • התעלמתי מהילדים שלי
  • הייתי ביקורתי מידי.
  • צעקתי, הרבצתי והאשמתי.
  • דרשתי מהם יותר מידי
  • דחפתי חזק מדי.
  • שתיתי
  • הייתי מדוכא/ת
  • רבתי עם בן/בת הזוג יותר מדי
  • התגרשתי
  • אמרתי דברים פוגעים.
  • הייתי אנוכי/ת
  • הגנתי על הילדים שלי יותר מידי
  • נתתי יותר מדי

האת תחושת אשמה בכלל ואשמה הורית בפרט מועילה או מזיקה

תחושת אשמה מהווה במידה מסויימת מנגנון הישרדות חברתית הבולמת אותנו במקרים רבים מהתנהגות חסרת מצפון, או מהתנהגות פסיכופטית. בלימה כזו חיונית במקרים רבים ומובילה אותנו לחשיבה והתנהגות אחראית כלפי הזולת, בני משפחה והסביבה.

מצד שני כאשר תחושת האשמה המלווה אותנו גוררת לפגיעה תפקודית קשה או לסבל לא סביר, הפוגע קשות באיכות חיינו, הרי שיתכן שרק תחמיר את המצב.

התפתחות והרסנות החרדה סביב תחושת האשמה ההורית לא מאוזנת

כאשר תחושת האשמה של ההורה נובעת ממה שנתפס בעיניו ככשל בתפקוד ההורי,  חריגה מנורמה התנהגותית או מערכים שלו או של החברה והסביבה, תחושת האשמה עלולה לתפוח ולהעצים. למעשה תחושה זו עלולה להפוך כרונית, מקיפה ואפילו אובססיבית, ולצאת ממסגרת הסיבה המקורית להיווצרותה.

תחושות אשם של ההורה עלולות ללוות אותו שנים רבות, גם לאחר שהילדים גדלו ועזבו את הבית, או במקרה של פרידה כאשר ההורה הוא העוזב. כאשר תחושות האשם קשות הן עלולות לגרור שינויים התנהגותיים אשר אף יחריפו את המצב.

שינוי התנהגותי כזה יכול להביא מצד אחד לחרדות וכעסים, לדרשנות יתר מהילדים, להאשמות כלפיהם ואף להתנתקות וויתור על התפקיד ההורי. מצד שני הוא עלול להביא לוותרנות יתר וחוסר שימת גבולות סבירים.

השפעת תחושת אשמה הורית לא מאוזנת על הילדים

רגשות האשמה של ההורה וההתנהגות הנובעת מהן עלולה ליצור תגובה גם אצל הילדים. תגובות דרמטיות או לא מידתיות עלולות להתפרש אצל הילד בצורה שלילית, בחרדה כי אינו טוב מספיק, או שהוא פוגע בהורה. הילד שמטבעו תלוי בהורה עלול לפתח צורך לרצות את ההורה בכל מחיר, להתכחש לרגשותיו ולהסתיר את מאבקיו או מצד שני הדבר עלול לגרום לגרום לריחוק, דחייה ואפילו ניתוק מההורה.

איזון תחושת אשמה

כאמור תחושת אשמה עשוייה להיות חיונית מצד אחד אך עלולה גם להפוך להרסנית מצד שני כאשר היא מתבססת על עיוותי חשיבה או יוצאת משליטה ומאבדת את האיזון הסביר.

המפתח בהתמודדות עם תחושת אשמה הוא למצוא את האיזון המתאים בין שתי ההשקפות הסותרות לכאורה (תחושה חיונית או הרסנית ומיותרת) נמצא בהבנת המקור או ההקשר מהם נובעת הרגשת האשמה. הבנה מהם הרעיונות העומדים מאחורי רגשות האשם שלך, ולאחר מכן הערכה אם הם אכן מושתתים על ערכים קיומיים העומדים בסטנדרטים אישיים מציאותיים או בעצם הם רגשות לא הולמים או מועצמים שיש להתמודד איתם.

לדוגמה, הורה המרגיש אשמה בכך שהוא מקדיש את כל כולו למקום העבודה במקום לדאוג לילדו הצעיר. הצעד הראשון הוא לשאול מה הם המחשבות מאחורי תחושת האשמה הזו? – האם תפקידו המוחלט והראשון של ההורה הוא להיות קודם כל הורה וכל תפקידיו ורצונותיו האחרים צריכים להידחות? האם ההורה אכן מאמין שזה תפקידו או שהוא נכנע למוסכמה חברתית שאינה עולה בקנה אחד עם הבנתו. האם יש לו ברירות אחרות או מה הסיכונים העומדים על המוזניים כמו הטבה מסוימת לילד לעומת סיכון משמעותי של עבודת ההורה? האם אכן הילד יגדל טוב יותר? מה גיל הילד?

מטפל CBT (מטפל סיביטי) LI עשוי לסייע בהתמודדות עם תחושת אשמה

מאחר וראייה אובייקטיבית, שיקוף מבוסס עובדות, הבנה של עיוותי החשיבה הסובייקטיביים וטכניקות של איזון חשיבה נדרשות כדי להתמודד בצורה המייטבית עם תחושות אשמה קיים קושי מובן לבצע זאת בעבודה עצמית. גם הבנה תיאורתית של הרעיון מאחורי הערכה של הדברים אינה מספקת ברוב המקרים ונידרשת הטמעה של חשיבה מאזנת. באמצעות טיכניקות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מטפל CBT (מטפל סיביטי) LI יוכל להדריך, לשקף ולתמוך במתמודדים עם רגשות אשמה לאורך כל התהליך הטיפולי, ולסייע באיזון תחושותיהם.

האם LICBT יכול לעזור לך או לקרובים לך?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT

מטפל CBT (מטפל סי בי טי) בעצימות נמוכה 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT הו א טיפול ממוקד מטרה וקצר מועד ביחס לגישות אחרות. הטיפול מועבר ע"י מטפל CBT (מטפל סי בי טי) בעצימות נמוכה והוא יעיל במיוחד עבור הסובלים מקשיים שונים, הפרעות חרדה, דיכאון, דכדוך, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, תקיעות בחיים, דחיינות ומצבי משבר שונים.

אם אתם מתמודדים עם אחד או יותר ממצבים אלו ומעוניינים לעשות שינוי לטובה בחייכם, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LI CBT עשוי להיות מתאים לכך ולפרוץ לם את הדרך להפסקת ההתמודדות המטרידה אתכם.

צרו קשר עכשיו לקבוע פגישה.

צור קשר עכשיו!

צרו קשר עכשיו , לקבלת פרטים נוספים ולקביעת פגישה, ואחזור אליך בהקדם.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT בתל אביב או בסקייפ.

נייד 052-2325511

מלאו את הטופס ושילחו.