כולם חושבים שאני טיפשה ומשעמת – חרדה חברתית

//כולם חושבים שאני טיפשה ומשעמת – חרדה חברתית

כבני אדם, רובנו מרגישים צורך בקבלה חברתית, זהו צורך המושרש בנו היטב. כאשר אנו מרגישים חוסר ביטחון ביחס החברה כלפנו, או מרגישים דחייה מהסביבה, עלולה לצוץ חרדה חברתית. גילה (שם בדוי) שאלה אותי את השאלה הבאה במסגרת קבוצת הפייסבוק "שאל את המטפל":

"רונן המטפל שלום רב, בטח תחשוב שהשאלה שלי קצת מוזרה, ואולי שאני קצת לא בסדר, אבל בכל זאת החלטתי למרות זאת לנסות כי אני ממש בדיכאון מהעיניין.

כל פעם שאני בסביבה של אנשים אני לא מצליחה לדבר, כלומר אני מפחדת להגיד מה אני חושבת. אפילו במכללה בכיתה או בין השיעורים אני בקושי מדברת וגם אז כולם חושבים שאני טיפשה ומסתכלים עלי כאילו נפלתי מהירח. כשסופסוף יש לי את האומץ לנסות להגיד משהו אני רואה שזה ממש לא מעניין אף אחד, אפילו שאני מנסחת בראש מאה פעמים קודם מה להגיד. הם בוהים בי מיתוך נימוס ומחייכים, כאילו להגיד, הינה המטומטמת פתחה את הפה.

בשנה האחרונה, פשוט נמאס לי להרגיש ככה ואם אני לא חייבת, אני לא יוצאת למקומות עם אנשים, ומרגישה ממש בודדה. זו תחושה מאוד קשה, דיכאון, אני בוכה המון והחברה היחידה שלי היא הטלביזיה. אני מרגישה אבודה, יש לי דרך לצאת מזה?"

גילה (שם בדוי)
ראשית בנימה אישית, גילה יקרה, יפה שעזרת אומץ לשאול את השאלה החשובה הזאת. רבים מאוד מתמודדים עם אותה בעייה בדיוק ומוצאים את עצמם אט אט בבידוד חברתי הולך ומתרחב. החדשות הטובות הן כי בעזרת טיפול מקצועי ניתן להיחלץ ממצבי חרדה כפי שאת מתארת אותם.

מהי חרדה החברתית

חרדה חברתית או פוביה חברתית היא למעשה פחד, דאגה ולחץ משמעותיים מאוד במצבים חברתיים. ברוב המקרים מדובר בחשש להישפט על ידי אחרים, או להיות מושא ללעג מצידם – או במילים אחרות לא לקבל את האישור החברתי. חרדה חברתית יכולה להיות כללית ומקיפה או להיות ממוקדת בנושאים ספציפיים כמו פחד קהל, פחד מדייטים, ראיונות עבודה וכו'.

כולנו מרגישים צורך בקבלה על ידי הסובבים אותנו, כלומר על ידי החברה. אצל חלקנו הצורך הזה מלחיץ מאוד, ובכדי להגן על עצמינו לעיתים צורך זה גורר אצלינו אסטרטגיות ודרכי פעולה שאינן מועילות. כחלק מהצורך הזה בקבלה חשוב לנו מה יחשבו עלינו, על מה שנאמר, איך שנראה, איך שנגיב וכו'.

כאשר הפחד מאי קבלת אישור החברה לדברינו או התנהגותינו מתחיל לפגוע בהתנהלות החופשית שלנו, או באושר שלנו, ולמעשה פוגע ביכולת שלנו לממש את הפוטנציאל האישי שלנו סימן שאנו ככל הנראה סובלים מחרדה חברתית.

מעגל הקסמים של החרדה החברתית

כאשר הפחד מתגובת הסובבים אותנו כלומר מהחברה, הופך לחרדה חברתית, אנו פועלים בדרכים אשר עלולות להעצים את תחושותינו הרעות. לדוגמא אנו עלולים לשחשוב שוב ושוב על ניסוח משפט שאנו רוצים להגיד, ולכן תשובתינו נראת איטית, מהוססת, ואולי אף מגומגמת. במקום להתרכז בדיברי האחרים אנו מתמקדים בעצמינו ובאיך נתפש על ידם. המיומנויות החברתיות שלנו נפגעות ואינן באות לידי ביטוי וכך אנו מתרחקים עוד יותר מהחברה.

מעגל הקסמים הזה יכול עד מהרה להוביל את הסובל מחרדה חברתית אל תחושת בידוד, תקיעות בחיים, דיכאון, ולעיתים אף להיות מלווה בפגיעה כלכלית, בהתפתחות אישית ובמימוש העצמי.

מה גורם לחרדה החברתית

לחרדה חברתית גורמים שונים, חלקם גנטיים, חוויות לא נעימות שהצטברו, כישלונות, ביקורת שספגנו מדמויות מפתח, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך וכו'.

החשיבה שלנו המבוססת על האמונות שצברנו בחיינו משתבשת על ידי הטיות מחשבה שאינן בהכרח מציאותיות ואינן מועילות לנו. הטיות כאלו יכולות להיות לדוגמא קריאת מחשבות של האחר. כלומר אנו מראש קובעים מה האחרים חושבים עלינו מבלי באמת לדעת מה עובר להם בראש. יתכן ואנו כבר מתייגים את עצמינו מראש בצורה לא מועילה כחסרי יכולת, טיפשים, כישלונות, משעממים וכו'. כמובן ישנן הטיות מחשבה רבות נוספות כמו ראיית הדברים בשחור או לבן, ניבוי הכישלון העתידי, מאמינים שאנו צריכים או שאסור לנו להיות כך או אחרת ועוד ועוד.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי LI CBT בחרדה חברתית

LI CBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBTבעצימות נמוכה נמצא יעיל במיוחד הן בהפחתת חרדות ובניהן הפרעת חרדה חברתית. הטיפול משלב הבנייה קוגניטיבית המאפשרת לזהות, לאתר ולתקן דפוסי חשיבה המבוססים על הטיות מחשבה לא מועילות. במסגרת טיפול LI CBT לומד המטופל לייצר במקם מחשבות מזיקות אלו מחשבות מאוזנות ומציאותיות יותר. לאחר שהמטופל רוכש מיומנות חשובה זו הוא מתרגל אותה בשילוב אימון התנהגותי בפועל ובמצבים מציאותיים. כך הופך הידע התיאורטי למעשי בתנאי אמת ומכאן גם נובעים יעילות הטיפול ושיעורי ההצלחה הגבוהים במיוחד שלו.

טיפול ה-LICBT נעשה תוך שיתוף פעולה עם המטופל, בגובה העיינים ובצורה מדורגת ומותאמת ליכולותיו וצרכיו. יעילות שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי LICBT הוכחה במחקרים רבים, היא ממוקדת מטרה, קצרת מועד ובעלת שיעור הצלחה גבוה במיוחד ביחס לגישות טיפול אחרות.

2018-07-23T18:19:42+00:00