מסמיקים? מנגנון הגנה של חרדה חברתית

//מסמיקים? מנגנון הגנה של חרדה חברתית

הסמקה – למי זה קורה

זה קורה כמעט לכולנו, בין אם אנחנו תחת לחץ ממשימה שלא נעים לנו לעשותה, או שנראה לנו שעשינו "פדיחה" מול אנשים אחרים, פתאום ללא שליטה, אנחנו מסמיקים. בני האדם זקוקים לקבלת "אישור חברתי" מצד הסביבה וכאשר אנו חשים שבשל פעולה שלנו אישור זה נמצא באיום נכנס מנגנון ההסמקה לפעולה. תופעה זו מהווה חלק ממנגנון ההגנה שלנו הנובע מחרדה חברתית.

מהו המנגנון הפיזיולוגי שגורם לנו להסמיק

בגופנו קיים מנגנון הגנה עתיק שהוטמע בנו כדי שנוכל לתפקד ביעילות מירבית כנגד סכנה ממשית. סכנה כזו יכולה היתה להיות לדוגמה חיה טורפת המאיימת עלינו, כדי שנוכל להתמודד מולה, הגוף מזרים בבת אחת כמות גדולה מאוד של הורמון בשם אדרנלין הקרוי גם אפינפרין.

האדרנלין גורם לנו להרחבת כלי הדם, להאצת הדופק ובשל כך להספקת חמצן וחומרי אנרגיה מוגברת לשרירי הגוף. הספקה זו מאפשרת לגוף לפעול בעוצמה וביעילות מקסימאלית, כך שנוכל להלחם בעוז או לברוח במהירות מהאיום.

מנגנון זה זכה לשם Fight or Flight, הילחם או ברח על פי תפקידו, ויש המוסיפים גם Fight, Freeze or Flight כלומר הילחם, קפא או ברח מאחר והמנגנון גם מאפשר קפיאה במקום כאלטרנטיבה למקרה שאין אופציה השרדותית אחרת (לדוגמא חיות המעמידות פני מתות כאשר ישנו טורף בסביבה).

אצל בני האדם בניגוד לבעלי חיים אחרים המנגנון עשוי לגרום במצבים מסויימים גם להסמקה. בעקבות זרימת אדרנלין מוגברת, מתרחבים כלי הדם בפנים והדבר מתבטא באדמומיות נראת לעיין.

אז מה בעצם התועלת בהסמקה כמנגנון הגנה

כפי שהזכרתי בתחילת הפוסט, כולנו זקוקים לקבלת האישור החברתי, זה הגורם המוביל להתפתחות חרדה חברתית אצל אנשים רבים. כאשר אנו נמצאים תחת לחץ ש"נפשל" מול אחרים, או שכבר פישלנו ונתפסנו, אנו זקוקים לדרך שתעזור לנו להתמודד עם הסכנה בעירעור המקובלות שלנו.

מחקר בשם "הערך המרפא של ההסמקה בהקשר של התנהגויות פסולות ופשלות " (תרגום חופשי של The Remedial Value of Blushing in the Context of Transgressions and Mishaps ) מגלה כי למנגנון ההסמקה יש תפקיד חשוב בקבלה החברתית.

כאשר אנו מתחרטים על מעשה שעשינו ורוצים לשדר לחברה כי אכן אנו חוזרים בנו אנו נוהגים לשדר זאת בשפת גוף והבעות פנים כדי להראות אמינים. אולם ההסמקה היא דרכו האמינה ובילתי נשלטת של הגוף לשדר זאת לסביבה.

הסמקה ככלי מגן אמין של חרדה חברתית

מאחר וההסמקה אינה רצונית בניגוד לתנועות והבעות הרי היא גם נתפסת כאמינה וכנה יותר בעניי החברה. המחקר גילה כי אנשים נוטים לסלוח ולקבל בהבנה יותר אנשים שהסמיקו מאשר אחרים. כך שההסמקה משרתת היטב את הצורך החברתי הזה ומשמשת ככלי יעיל של מנגנוני ההגנה של החרדה החברתית.

כאשר מסמיקים מידי פעם זה תקין ונורמאלי לחלוטין אך כאשר החרדה החברתית פוגעת בהתנהלות היומיומית או בתפקוד התקין כדאי לטפל בה ולהפחיתה. טיפול LICBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בעצימות נמוכה עשוי לסייע לסובלים מחרדה חברתית ע"י מתן כלים פרקטיים הן בצד המחשבתי (הבנייה קוגניטיבית) והן בצד המעשי בשטח. הטיפול הוא קצר מועד ביחס לגישות אחרות ובעל שיעורי הצלחה גבוהים.

אז בפעם הבאה שאתם מסמיקים… תדעו שזה עשוי לעזור לכם 🙂

2018-07-23T18:19:45+00:00