חרדה ודיכאון הורסים את הבריאות (תרתי משמע)

התשובה אמנות לחימה טיפולית משולבת טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בעצימות נמוכה.

בגוף האדם קיים מנגנון עתיק שנועד להציל אותנו בזמן סכנה מיידית הפועל במצבי לחץ, חרדה ודיכאון. לפני אלפי שנים נאבק האדם על השרדותו מול טורפים ונעזר במנגנון שגרם לו לאחת ממשלוש התגובות, לקפוא, לברוח או ללחום. אנו מכנים מנגנון זה בשם "fight, flight, freeze " או "fight or flight" ובעברית "הילחם או ברח".

מנגנון זה פעיל בגופנו גם כיום ובשעת לחץ וחרדה מזרים כמות גדולה של קורטיזול במוח. קורטיזול הוא הורמון סטרואידי הגרום לנו לתגובת "fight or flight". בעוד שבעבר הרחוק נוצל הקוטיזול לפעולה הפיזית לה תוכנן, בעידן האינפורמציה שלנו הוא פשוט נשאר בגוף ועלול לגרום לנזקים ממשיים.

חרדה ודיכאון עלוליל לגרום עודף קורטיזול מזיק

עודף בקורטיזול עלול לגרור תגובת שרשרת ולפגוע בגוף ובנפש, להוביל לדיכאון, לפירוק שרירים ופגיעה עיצבית ומוחית, הפרעות קשב וריכוז. אם לא די בכך הקורטיזול אף גורם להשמנה, פגיעה במערכת החיסונית, סכרת ומחלות כלי דם ולב.

בהחלט לא נעים, אבל יש מה לעשות!

האימון באמנות לחימה מהווה דרך טבעית מצויינת וישירה למענה לצורך אותו מייצר מנגנון ה"fight or flight". האימון הטיפולי משלב תרגילי לחימה שונים יחד עם עבודה אירובית ומפחית את כמות הקורטיזול המזיק בדם.

אימון מול שק איגרוף או בהדמיית קרב מול יריב או יריב דימיוני (קרב צללים) מדמה מצב ה"fight". אימון כזה מבוצע בדרך מפוקחת, מדודה, שקולה ובטוחה ומשתמש בעודפי הקורטיזול המסוכנים.

אימוני אמנות לחימה טיפולית משלבים עבודה אירובית, ובין היתר אימונים מחזוריים בעצימות גבוהה (בהתאם ליכולות המתאמן) ומדמים את מצב ה"flight". שוב אנו מוצאים את המתאמן מנצל את עודפי הקורטיזול ומונע נזק בריאותי.

במסגרת האימונים נלמדות ומתורגלות טכניקות ותבניות נשימה המסייעות לחימצון המוח. תבניות נשימה אלו משפיעות גם על מערכת העצבים, לחץ הדם והלב וכמובן מפחיתות את הקורטיזול.

מחקר שפורסם ב- ופורסם ב- Biological Psychiatry Journal בדק את ההשפעות הקליניות של טיפול CBT. המחקר מצא קשר מובהק בין טיפול שנמשך 12 שבועות לבין העצמת הביטוי של גן FKBP5. מחסור בגן זה גורר הפרשה של קורטיזול וכמו כן גדילה של ההיפוקאמפל (החלק האחראי במוח) בהתאמה.

השילוב של אמנות לחימה טיפולית עם CBT נותן אם כך מענה משלים ומקיף הן בצד המנטאלי והן בצד הפיזיולוגי אנטומי לתופעה.